בעוד ועדה מיוחדת מוקמת לבדיקה כיצד הגיעה המדינה למשבר המים הנוכחי, תחזוקה פשוטה של צינורות מים וביוב רקובים יכולה לחסוך למשק הישראלי 15% מאספקת המים השנתית.
אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, קוראת לוועדת החקירה הממלכתית שתוקם לבדיקת משבר המים, לבחון את השפעתם המזיקה של תהליכי שיתוך (קורוזיה) על משק המים במדינה.
ה
שיתוך הוא תופעה טבעית של הרס מתכות על-ידי פעולה כימית או אלקטרוכימית כתוצאה מתגובה עם הסביבה, אשר מתפתחת באופן סמוי מן העין וגורמת באופן מתמשך לזיהומים סביבתיים ולפגיעה בבריאות האדם, החי והצומח עקב שחרור חומרים מסוכנים לאוויר, לקרקע ולמים.
לדברי יו"ר אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, דר' אליק גרויסמן: "חרף ההשלכות כבדות המשקל של התופעה, לא התבצעה עד היום פעילות ברמה הלאומית לבחינת השפעת נזקי השיתוך על איכות המים ולא נבדקו העלויות הכלליות של נזקי השיתוך בארץ".
בהתאם להערכות שביצעו מומחי הפורום לשיתוך של אגודת מהנדסי כימיה וכימאים בלשכת המהנדסים, משק הישראלי מפסיד מדי שנה סכום עתק של כ-19.5 מיליארד ש"ח בגין עלויות נזקי שיתוך בארץ.
פילוח לענפי התעשיה השונים מלמד שעלויות נזקי השיתוך במשק מערכות המים והביוב (מקורות, מתקני התפלה, מט"שים, איגודי מים, רשויות מקומיות, עיריות, ספקים וצרכנים פרטיים) הן הגבוהות ביותר בהשוואה לכל ענף תעשיה אחר ועומדות על כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר לפחות מחצית מעלויות האחזקה של תשתיות תת-קרקעיות קשורות לנזקי שיתוך.
לדברי דר' גרויסמן: "עקב תהליכי השיתוך, כ-15% בממוצע מסך המים המסופקים למשק בשנה ממקורות שונים אינם מגיעים לצרכן הסופי - נתון המוערך בהפסד של כ-200 מיליון ש"ח מדי שנה".
גרויסמן ציין, כי שיתוך תת-קרקעי הינו מסוכן ביותר: "הקרקע בישראל רובה שיתוכית והיעדר הגנה אנטי-שיתוכית מתאימה (חומרי מבנה, ציפויים והגנה קתודית) משמש זרז להאצת תהליכי שיתוך בצינורות או במבנים תת - קרקעיים אחרים, אשר בעקבותיהם עשויים להתפתח חורים ולגרום לנזילות, פיצוצים ואיבודי מים. חוסר טיפול מתאים בתופעה יכול להביא למפגע תברואתי מסוכן - כניסת אדמה לצינור דרך חורים שנוצרו עלולה לגרום לזיהום חמור של המים המסופקים לצרכנים".
גרויסמן הוסיף: "לצערנו, בארץ כמעט שלא מתבצע כיום מעקב סטטיסטי אחר כשלים ופיצוצים ולא קיימת דרישת דיווח תקופתי לגבי רמת ההגנה של הצנרת. ביצוע מעקב ובקרה סדירים היה מאפשר לאתר במקרים רבים את הסיבה לנזק, לשייך ולאפיין את הפגיעה וכך לחסוך בעלויות ולקדם גיבוש פרמטרים משופרים של הגנה אנטי-שיתוכית מתאימה".
המהנדס גרגורי ניזביצני, סגן יו"ר פורום שיתוך ומנהל מחלקת הנדסת שיתוך וחומרים בחברת מקורות, מסר כי: "קיים צורך מיידי לפעול מבעוד מועד לצמצום נזקי התופעה, שאם לא כן צפוי המצב להחמיר, במיוחד לאור העובדה שעקב ריבוי תשתיות ואילוצים סטטוטוריים מתבצעת הנחת תשתיות חדשות ברצועת בנייה צרה שעלולה לגרום, בשל צפיפותן, להשפעה הדדית מזיקה ברכוש ובנפש עקב נזילות, פיצוצים וזרמים תועים בין מתקני מתכת תת-קרקעיים סמוכים של חברות התשתית השונות".
ניזביצני ציין, כי: "מקורות, כחברת תשתיות לאומית בעלת מודעות הנדסית, מבצעת לאורך השנים פעילות למניעת השיתוך וצמצום נזקיו ומיישמת טכנולוגיות ומערכות מתקדמות בתחום". בין הפעילויות המתבצעות כיום בחברה: שימוש במגוון רחב של תשתיות (צנרת, ציוד שאיבה, בריכות וכד'), רובן הגדול תת-קרקעי; הגנת מבנים תת-קרקעיים המבוססת על שימוש באמצעי הגנה אנטי-שיתוכיים מגוונים:
- א. חומרי מבנה מתקדמים - פלדות ומתכות שונות וחומרים פלסטיים, לדוגמה: במתקני התפלה קיים שימוש נרחב בפלדות בלתי מחלידות בעלות עמידות משופרת לתנאים האגרסיביים של מי ים או מי קידוחים;
- ב. ציפויים מתקדמים לצנרת פלדה, דוגמת ציפוי פוליאתילן שחול;
- ג. הגנה קתודית של המבנים באמצעות זרם מאולץ או אנודות הקרבה.
קריאת לשכת המהנדסים לבחינת הנזקים שגורם השיתוך למשק המים בישראל, מתבצעת במקביל לפניית הלשכה בימים אלה לשר התשתיות הלאומיות בבקשה לגבש תוכנית ארצית לצמצום השפעות נזקי השיתוך ועלויות התופעה למשק בכלל, באמצעות הקצאת תקציבים ומשאבי אנוש נדרשים.
להערכת מומחי אגודת מהנדסי כימיה בלשכת המהנדסים, "פתרון מערכתי ברמה הארצית והיערכות משותפת נכונה של משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, עיריות וגורמים פרטיים יביאו לחסכון של עד 30% מנזקי השיתוך, המסתכם בכ-6 מיליארד ש"ח בשנה".
