מרכז המחקר וייצור הדלק הגרעיני. נוסד בשנת 1974 לשם תמיכה מדעית וטכנית של תוכנית תחנת הכוח הגרעינית של אירן. לאחר נפילת משטר השאח השתנתה מטרת המתקן, ובשנת 1981 הוא החל לעבוד, מפתח את יכולתו ביכולות מדעיות והנדסיות לייסד יחידות תעשייתיות הקשורות לאנרגיה גרעינית. בין 1981 לאמצע 1993, אירן ערכה מגוון ניסויים להמרת אורניום בקנה מידה קטן. בשנים 2002-1995 פיתחה אירן טכניקות בהפיכת אבקת אורניום בשם UF4 למתכת אורניום.

ליד העיר אראכ קיים מתחם שבו יש מפעל לייצור מים כבדים וכור גרעיני הפועל על בסיס מים כבדים.

מפעל לעיבוד עופרות אורניום. מתוכנן לעבד 50 טון אורניום בכל שנה. התקנת המבנים והתשתיות החלו בשנת 2004. באפריל 2013 הודיע מושל האיזור, כי מכרה האורניום סגהנד והמפעל בארדכאן בקרוב יחלו את פעילותם. באותו חודש שידרה הטלוויזיה האירנית את הסרטון המצורף אודות המפעל.

בניית המכרה שבמרכז אירן החלה בשנת 1995 והסתיימה בשנת 2004, ולפי ההערכות ניתן לכרות בו 50 טון אורניום בשנה. לפי דיווחי סבא"א, מומחים סינים העריכו, כי המכרה מכיל כ-1,000 טונות של אורניום. מחצבים בדרגה גבוהה יכולים להכיל כמות מסוימת של אורניום.

המרכז נוסד בשנת 1995 ומבצע מחקר גרעיני ליישומים חקלאיים. ביולי 1997 ביקר מנכ"ל סבא"א במקום ולא גילה שום פעילות שאירן לא הצהירה עליה בגלוי. המרכז הוא אחד ממתקני המחקר העיקריים של סוכנות הגרעין האירנית, וקיימים לגביו חשדות תמידיות על האפשרות שהוא מנהל מחקר גרעיני סודי.