מורה ללשון עברית מובסת

שְׁלֹשִׁים שָׁנָה
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית
קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי
בְּתַפּוּחֵי זָהָב
הָעוֹלִים מִפִּיוֹתֵיהֶם תְּלוּיִים
כִּבְמַשְׂכִּיִּוֹת כֶּסֶף
עֵת דְּבָרָם דָּבוּר עַל אֳפָנָיו.

שְׁלֹשִׁים שָׁנָה
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית
קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִדַי וִילָדַי
בַּהֲגִיגֵי לְשׁוֹנוֹ שֶל רַבִּי
שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלָּאדִי
הַלָּשׁוֹן - קֻלְמוּס הַלֵּב
הַשִּׁירָה - קֻלְמוּס הַנֶּפֶשׁ.

שְׁלֹֹשִׁים יוֹם
בְּסִמְטְאוֹת שְׁכֶם וְגִ'ינִין
הוּסְגוּ אָחוֹר
כָּל קִשּׁוּטֵי לְשׁוֹנִי
מֵרָחוֹק נֶעֶמְדוּ
כָּשְׁלוּ בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב קֻלְמוּסֵי הַלֵּב
וְקֻלְמוּסֵי הַנֶּפֶשׁ לא יָכְלוּ לָבוֹא.
בִּשְׁכֶם וּבְג'ִינִין
אֲנִי מוֹרֶה מוּבָס
לְלָשׁוֹן עִבְרִית מוּבֶסֶת.

הַיּוֹם
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית מוּבֶסֶת
שֶׁמֵּיתָרֶיהָ נִקְרְעוּ בַּקַּסְבָּה שֶׁל שְׁכֶם
וּנְגִינָתָהּ הַסְּדוּקָה וְהַמְּצַמְרֶרֶת
המְמַלֶּטֶת מִנְּקָבֶיהָ הַמְחוֹרָרִים
עֲרָבִי מַסְרִיחַ
סְתוֹבֵב לַקִּיר
אוּסְקוּט
יָא חָרָא
יָא מַנְיָאק.

הַיּוֹם
אֲני מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית מוּבֶסֶת
שֶׁשָּׁכְחָה אֶת סֵפֶר קֹהֶלֶת פֶּרֶק ט' פָּסוּק י"ח:
"טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב".