באותו עניין

אולי לעולם לא
נהיה שוב כמו פעם
בשר אחד
דם אחד

אולי נישאר
עצמות יבשות
בַּבִּקעה שבה
כול אחד לעצמו –

כי בזיכרונות
אנחנו עדיין
כניראֶה לתמיד
מתים מאהבה

וגם אם יופיע
כאן בגולת תל אביב
בֶּן-בּנוֹ של אותו נביא
וינבא תְּחִיָּה

זו תהיה שוב
תחייה דמיונית
כמו פעם שם
בבקעת העצמות היבשות

כי במציאות
מה שמת – מת
ולעולם
לא יָגוֹד גידים
לא יְבַשֵּׂר בָּשָׂר
לא יִקְרַם עוֹר
לא יִתְחַיֶּה
לא יָקוּם
ולא יָשׁוּב
להלך ביקום

ובעניין הזה לא יעזור
שום דבר-מה נוסף
ושום דבר-מה חסר
ושום דבר-מה סותר

אֶלָּא-אִם-כֵּן?
אלא-אם-כן
מה שמת
לא באמת מת.