האמת היא, שמלכתחילה היה תמוה שפרופ' רון שפירא צורף לצוות ההגנה של אולמרט, ומיד נסביר למה.
אבל נקדים ונתייחס לתופעה החדשה יחסית של צרוף פרופסורים למשפטים לצוותי ההגנה של סלבריטאים או אח"מים שהסתבכו בפלילים.
ובכן, מתקבל הרושם שהפרופסורים הללו אינם מבינים אל נכון את תפקידם בצוות ההגנה, ומן הסתם הם מתקשים להשלים עם כך, שעיקר תפקידם הוא לא ממש לתרום מן הידע המשפטי שלהם, אלא הרבה יותר לשמש קישוט ולהרשים את מערכת המשפט ואת הציבור, ואף לשדרג את משקל הספינים שמיוצרים מטעמו של החשוד.
שהרי איש לא יכחיש שכאשר פרופסור למשפטים, להבדיל מעורך דין רגיל, מתראיין בתקשורת ומשחרר אמירה כזו או אחרת - הרושם שנוצר הוא, שדבריו של הפרופסור הם בעלי משקל רב יותר, מן הטעם שהמחויבות הראשונית שלו היא, כביכול, לתואר וליוקרה האקדמית שלו, ופחות ללקוח ולשכר הטירחה שהוא מרעיף עליו.
אבל פרופ' רון שפירא טעה מן הסתם לחשוב שהוא חלק אורגני ממשי מצוות ההגנה של ראש הממשלה - עד שהתברר לו שהוא ישאר על הספסל ולא יטול חלק בחקירה הנגדית של טלנסקי (ובכלל, שאלה היא מהו כשרונו וניסיונו המעשי של שפירא בניהול חקירה נגדית, שכן זוהי מיומנות שנרכשת באולמות בתי המשפט ולא באקדמיה).
אמרנו לעיל, שמלכתחילה היה תמוה שפרופ' שפירא צורף לצוות ההגנה של אולמרט, ומקור התמיהה הוא בכך, שאם אולמרט רצה לרכך בעזרת פרופ' שפירא את מערכת המשפט, הוא בחר באיש הפחות מתאים למשימה, שכן פרופ' רון שפירא היה עד לאחרונה מועמד לכהן בבית המשפט העליון - מועמד שהומלץ בחום ע"י שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן - אויבה המושבע של המערכת - על כל המשתמע מכך.
רק להשוואה, עו"ד ישראל פרי שהורשע כזכור בפרשת גניבת כספי ניצולי השואה ונדון לשנות מאסר רבות, צרף לצוות ההגנה, לצורך הערעור, את פרופ' מרדכי קרמניצר. ופרופ' קרמניצר נמנה, כידוע, על מגיניה הגדולים של מערכת המשפט, והוא אינו מהסס לתקוף קשות את כל מי שלדעתו מתנכל למערכת הזו (והוא מגן בחרוף נפש על בית המשפט העליון - גם ובמיוחד בימים אלה שבהם הערעור של לקוחו מונח על השולחן של אותו בית המשפט עליון עצמו).
ובחזרה לפרופ' שפירא
מספרים שהסיבה להתפטרותו של פרופ' שפירא נעוצה בחילוקי דעות בינו לבין שאר אנשי צוות ההגנה של אולמרט - חילוקי דעות הנעוצים בכך ששפירא לחץ לכיוון של עיסקת טיעון, וזאת מחשש שללא עסקה עלול אולמרט למצוא עצמו בבית הסוהר.
אם אלה הם פני הדברים, כי אז גם כאן טעה פרופ' שפירא לחשוב שהוא מהווה גורם ממשי בצוות ההגנה של אולמרט, ושכח את מקומו, שכאמור היה לא הרבה יותר מקישוט בתוך הצוות.
