בבילעין הונח נדבך חשוב של שילוב ידיים בין יהודים ופלשתינים למטרה אנושית - להחזיר קרקעות חקלאיות, שנלקחו מבעליהן החוקיים.
בילעין, כפר פלשתיני הנמצא מערבית לרמאללה ומזרחית להתנחלות מודיעין עילית "בשטח B". במקום גרים כ-1,800 תושבים. הנגיסה הראשונה באדמות הכפר הקטן היתה, כאשר הופקעו 780 דונם של אדמות פרטיות לא על סמך הצגת מסמכים, אלא רק על סמך תצהיר ומבלי שיבוצע רישום בטאבו. על 780 דונם אלו נבנתה שכונה בשם מתתיהו מזרח.
הנגיסה השנייה הייתה בנטילת כבשת הרש של 1,647 דונם מאדמות הכפר, כאשר תוואי גדר ההפרדה מונע גישת בעלי הקרקע לעבד את אדמותיהם.
הפגיעה הקשה במקורות הקיום והפרנסה של תושבי הכפר הניעה את הבג"צ להכריע שצה"ל חייב להזיז את גדר ההפרדה. במשך שלוש שנים התייחס צה"ל להחלטת הבג"צ כאל פיסת נייר שאינה מעניינת אותו.
במציאות אומללה זו קרן האור היחידה הייתה בדמות מאות רבות של צעירים ישראלים וכן פעילי שלום מחו"ל, שהתמידו במשך חמש שנים בכל יום שישי להפגין אל מול גדר ההפרדה בדרישה להחזיר לתושבי כפר בילעין את בסיס קיומם כבני אדם - את אדמתם.
כל יום שישי, מאות צעירים בעלי מצפון ירדו כאליהו הנביא "לִקְרָאת מֶלֶך אַחְאָב, מֶלֶך יִשְׁרָאֵל, אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן לְכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ"
1, ונתקלו במטחי רימוני גז מדמיע, כדורי גומי ואף שימוש באש חיה. ביום שישי, 19.2.2010, הגיעו לבילעין למעלה מאלף צעירים ישראלים לציין חמש שנים למאבק. חמש שנות התמדה עיקשת, המלווה בהישג ובחשש.
ההישג הוא בכך, שצה"ל מתחיל לבצע פעולות מדידה להזזת הגדר. החשש שהביצוע המעשי יהיה קוסמטי.
התקשורת, שבמשך חמש שנים התמידה להציג את המפגינים כחבורה, שכל פעולה אלימה כלפיה היא בהחלט מוצדקת, נכנסה בימים אלו לדממה מוחלטת.
התקשורת אינה מציינת שפעולה זו, שיצרה הד תקשורתי בעולם, ואף גרמה נזק תדמיתי קשה לישראל, זוכה היום להישג, גם אם בסופו של דבר יתברר שזה הישג זעיר.
לצערי, התקשורת הצליחה לסמא את עיני הציבור הישראלי ומנעה ממנו את המידע, שבבילעין היינו עדים למאבק עממי נחוש וצודק של ישראלים ופלשתינים, ששילבו ידיים מול מדיניות כוחנית דורסנית בנוסח "כרם נבות", המבעירה אש של שנאה וניכור.
