הכסף לא עונה את הכל

מר חיים געש הנכבד,

אני פונה אליך כתושבת ותיקה של פרדס חנה, כילידת המקום וכאשת ציבור, דווקא בימים אלה שבין כסה לעשור, כדי שתערוך חשבון-נפש אישי וציבורי לגבי התנהלותה של מועצת פרדס חנה בעימות המתנהל בימים אלה סביב עתידו של בית הספר החקלאי הממוקם בפאתי המושבה.

עם העובדות אי-אפשר להתווכח, ולמרבה הצער הן כואבות.

בית הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה הוקם בשנת 1935 ביוזמתה של התאחדות האיכרים בישראל, בימים שבהם היה צורך להכשיר תלמידים המבקשים לשלב בצד הכשרה מעשית בענפי החקלאות גם לימודי תעודה עיוניים. הברון רוטשילד נתן את ברכתו האישית להקמת המוסד.

אחרי הקמת המדינה החלה תקופת השגשוג של המוסד שהפך להיות גורם מאיץ ביישום פיתוחה של החקלאות המודרנית בישראל, שהפכה להיות שם-דבר בעולם והדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, בגידול המתמיד של הייצוא החקלאי.

כל תלמידי בית הספר התיכון חייבים לעמוד בחובות העבודה החקלאית ולהיבחן בבחינות בגרות כלליות. לא בכדי בית הספר נחשב בראשית הקמתו לבית ספר יוקרתי והביא גאווה רבה למושבה פרדס חנה.

חצר בית הספר החקלאי בפרדס חנה היא מן הגדולות בין בתי הספר בישראל. בשטח בית הספר פועלים לול עופות, רפת ומכון חליבה, משתלה לצמחי גן ונוי ואורוות סוסים. בית הספר אף מחזיק בפרדסי הדרים ובמטעי אבוקדו המאפשרים לתלמידים תוכניות לימוד ומחקר אף בתחומים אלה. העבודה בענפי החקלאות השונים מתבצעת על-ידי התלמידים, בהנחיית מדריכים מקצועיים, כחלק מתוכנית הכשרתם החקלאית לאורך השנים.

במקביל, הפך בית הספר החקלאי מרכז אזורי בתחומי החינוך והתרבות. ביוזמת ההתאחדות הוקם ארגון ועדי ההורים במושבות. הארגון ייצג את עמדת האיכרים בנושא החינוך במוסדות היישוביים, ותמך באיכרים במאבקים מקומיים בשאלות מינוי מורים וקביעת תקציבים ועוד.

במסגרת הפעילות בתחום התרבות הקימה ההתאחדות מועדונים, וארגנה הרצאות, ערבי שירה, טיולים והצגות ראינוע. תלמידי בית הספר שילמו שכר-לימוד מלא, אשר כלל גם תשלום עבור השהות בפנימייה. למרות העלות הנכבדה של הלימוד, ההרשמה ללימודים הייתה גבוהה במיוחד. לאורך השנים למדו במוסד אלפי תלמידים, כמה מהם דמויות בולטות במדינה.

הרחבתי את הדיבור על המוסד ועל חלקה של התאחדות האיכרים בשגשוגו כדי שניתן יהיה להשוות עם עמדתם הנוכחית של ראשי ההתאחדות הנוכחיים שהפכו להתנהל, למרבה הצער, כסוחרי נדל"ן בלהיטותם הבלתי נדלית לסגירתה של הפנימייה כצעד ראשון לקראת חיסולו של בית הספר והפיכתו לאתר בנייה.

במסגרת מרוץ נדל"ני מטורף זה פוטר מנהל הפנימייה כעונש על כך שהניף את דגל ההתנגדות מסיבות מוסריות ועקרוניות. אחר-כך פוטרו בזה אחר זה עובדים ותיקים ומסורים של המוסד: טלי, רותי, גלינה, אייל, משה, רחל, מירי ועוד, רובם ככולם פגועים קשות לא רק בגלל הריסת מטה לחמם אלא בעיקר בגלל היחס המעליב והמשפיל שבו נתקלו אחרי שהשקיעו במוסד את מיטב שנותיהם.

את חלקם פגשתי בימים אלה כאשר נכחתי כנציגת אומ"ץ בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני השופט מרדכי זפט סביב הסוגייה אם יש לעובדים מעמד בעימות. הם היו כבויים. תנועת אומ"ץ, המנהלת מאבק ציבורי עיקש בפרשת בית הספר החקלאי, לא תעמוד מנגד ותושיט להם את כל העזרה הדרושה.

לשווא ציפיתי באחרונה שמועצת פרדס חנה תתעשת, תנקוט עמדה חד-משמעית נגד סגירת הפנימייה והמוסד, ותעמוד בראש מאבק ציבורי ומשפטי.

במקום זאת, נהגה המועצה תחת הנהגתך בקול ענות חלושה מבלי שהטתה את אוזניה לרחשי הלב של רוב תושבי פרדס חנה והאזור על אובדן המונומנט החקלאי החינוכי. ואם לא די בכך, החליטה המעוצה באחרונה, נגד האינטרסים של רוב תושבי המושבה, לחבור אל התאחדות האיכרים ולסייע לה בדרכים שונות לקרב את הקץ.

איני יודעת מה הם שיקוליה של המועצה ומה מריץ אותה, אבל בדבר אחד אני משוכנעת: יבוא יום, והוא לא רחוק, שיהיו כאלה שיכו על חטא הפזיזות ושיקול הדעת המוטעה. אתה תהיה, ללא ספק, באחד המקומות הראשונים ברשימה.