בתוכנית "המקור" שהוקדשה למשפט רומן זדורוב, הציגו בפנינו
רביב דרוקר ועפר שלח עיתונות חוקרת מהסוג הגרוע ביותר, והראו כיצד ניתן לנהל מסע השמצות עלוב במסווה של שאיפה טהורה ונקייה לחקר האמת.
במקום לעסוק בנקודות המחלוקת, בתמיהות ובשאלות הבלתי פתורות, הוקדשה התוכנית רובה ככולה לביצוע רצח אופי בד"ר חיים סדובסקי, אחד מני רבים המשוכנעים בחפותו של זדורוב, ומהמעטים שמוכנים להקדיש זמן ומאמץ כדי לשכנע את הציבור בצדקתם.
אך לא רק סדובסקי נפל קורבן למסע ההשמצות, ועליו נוסף אלכס פלג, שבכתוביות נכתב שוב ושוב שעבד במז"פ עד 1983, וזאת בשעה שהאמת היא ש
פלג עבד במז"פ עד 1999, ובתפקידו האחרון היה עוזר לראש מז"פ בדרגת סגן ניצב.
מבלי להביא ביסוס כלשהו לדבריו, כינה רוזנטל את פלג בשמות "חרב להשכיר", "רודף בצע" ו"אחד שמוכן להגיד כל מה שאתה רוצה תמורת כסף". מסתבר שעל-פי רוזנטל, מובן מאליו שעד מומחה המובא מטעם ההגנה הוא מנוול וחוצפן, ואין כל צורך לסתור מילה אחת מדבריו כדי להשמיץ אותו בצורה גסה, נמוכה, דורסנית ומבישה.
יותר מכל, התמיהה התנפלותם על
שרון גל, עמיתם לערוץ 10. מסתבר שגל הובא לתוכנית כדי ליצור מראית עין של נכונות לשמוע דעה אחרת, אך בפועל סתמו את פיו בצעקות, וכמעט לא איפשרו לו לגמור משפט אחד. כפי שניתן היה לצפות, לא שינה גל את דעתו כמלוא הנימה עקב הצפייה בסרט של רוזנטל. אך כשניסה להסביר מדוע לא שינה את דעתו, הם פשוט לא היו מוכנים להקשיב. ואם ציפינו למידע חדש, או לדיון הוגן ותרבותי, נחלנו אכזבה מרה ומפתיעה.
כל מי שצפה ב"שיחת הנפש" שניהל עפר שלח עם יורם יובל, והתרשם מכנותו ומהצורה בה תיאר עד כמה חשוב לו לשמור על רמה ואיכות בכל תחומי עיסוקיו, יכול בצדק להרגיש קצת פראייר. ומי שחושב שדרוקר ושלח אינם אחראים להתבטאויותיו של רוזנטל, לא מבין כלום בטלוויזיה.
על התחקיר עצמו אין להכביר מילים. התחקיר לא הוסיף דבר חוץ מהיכרות קרובה עם פרצופו של
מיקי רוזנטל, שמילא את המסך חלק ניכר מהזמן. אך בסופו של יום, למרות סימני השאלה הרבים, ולמרות האהדה הנתונה ללוחמי הצדק, טביעות נעליו של זדורוב על מכנסייה של תאיר ראדה מהוות ראיה שלא נסתרה, וקשה להאמין שהרכב אחר של שופטים היה מזכה, או יזכה, את זדורוב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
