|
|
אין לנו ברירה אלא לחיות על חרבנו [צילום: דובר צה"ל]
|
|
|
|
|
מדינת ישראל חפצה חיים ובעלת זכות קיום יותר מכל מדינה אחרת בתבל לאור הרקע להקמתה והבסיס האיתן לקיומה, ולהלן הסבר: לאחר השואה, תוך שנים ספורות הבין העולם כי ראוי שמדינת ישראל תקום והצביע על כך באו"ם. היהודים שבים אל מורשתם ועולים לארץ ישראל מולדתם - על-פי ספר הספרים, לאחר אלפי שנות גלות, תופעה היסטורית יחידה שאין דומה לה בתולדות העמים. מוקם על-ידי מדינת ישראל אחד הצבאות החזקים בעולם - ולא בכדי.
תרומת היהודים לאנושות בכלל ותרומת הישראלים בפרט היא תרומה ייחודית אשר כמעט בכל תחום נבדק - עולה על אחוז האוכלוסיה היהודית/הישראלים מתוך כל אוכלוסיית העולם, וגם עולה על כל תרומת עם אחר.
במדינת ישראל התחוללה דמוקרטיה החל מראשית דרכה, וזאת במצב בו אופפים אותה עמים הנשלטים על-ידי שלטונות טרוריסטים ועריצים אשר לא מצליחים (ואולי גם לא מנסים) להיגמל מדרך הטרור. קשרי החוץ של מדינת ישראל חובקי עולם וזאת מתוך אינטרסים ולא מתוך חמלה.
יש בכל זאת בעיה אחת: האומנם יש גם הצדקה הישרדותית-צבאית-כוחנית לקיומה של מדינת ישראל? כי אם לא, רבים אורבים מבחוץ ומבית להפלתה, אף שבהפלתה ייפגעו גם אלה שעורגים לחיסולה מבית. והתשובה היא - כך אני סבור, מאמין, שואף, מייחל - כן. כלומר, אין דרך בה צה"ל ינחל תבוסה אחת.
בניגוד לצבאות אחרים, לצה"ל אין את הזכות לנחול כישלון צבאי ושומה עליו לצאת מכל מלחמה כאשר ידו על העליונה, אחרת - כל דמיון מזרחי ככל שיהיה מפותח לא יוכל להתחרות עם המציאות, והמציאות היא מה שמוזכר לנו במינון מקומי מפרעות חברון ומעוד כמה אירועים מקבילים.
זכות הקיום של מדינת ישראל היא גם כוחה ויכולתה הצבאית לשרוד, להביס את אויביה הקמים עליה לחסלה, גם במלחמה כוללת, ולאור כורח בל יגונה זה - מדינת ישראל חייבת להיות מוכנה לחיות על חרבה כעם כובש ושולט בעם זר, שכן האלטרנטיבה היא להיות עם נשלט ולחזור לגלות, דבר שאינו על הפרק.
אינני מכיר הסדר מעשי אחר; אינני רואה שום פתרון אחר, והדיבורים על שלום במזרח התיכון טוב שיהיו - אך תחת המטריה של עדיפות לישראל בכל אופציה אחרת, כי ללא מטריה זו - לא ייכון שלום.
ויש גם הסתייגות אחת חשובה: השלום אינו מטרה אלא יעד משני שרצוי להשיגו, ואפשר להשיגו רק מתוך עמדת כוח והוכחת הכוח, אחרת - במצב בו למי מהמדינות או לכל הרכב ביניהן יהיה יתרון צבאי על מדינת ישראל - וודאי שלא ייכון שלום, כי יתרון זה יתממש במהרה לטובת מלחמה כוללת במטרה לחסל את מדינת ישראל. המסקנה היא כי נחיה על חרבנו, בין אם נניף אותה ובין אם לא.
