בעוד הממשלה החדשה הכריזה כי תהיה חברתית יותר ותפעל למען השכבות החלשות הוחלט, באישור ראש הממשלה להעלות את מחירי הלחם. מחירי הלחם מתייקרים החל מהבוקר (יום שישי, 5.5.06) בשיעור ממוצע של כ- 7.11%, כך מסרה צביה דורי, מנהלת המינהל לסחר פנים במשרד התמ"ת.
רה"מ בפועל ושר התמ"ת והאוצר, אהוד אולמרט, קיבל המלצת ועדת המחירים הבינמשרדית שליד משרד האוצר אשר המליצה פעם ראשונה בהיסטוריה של הפיקוח על המחירים כי מחיר המכירה לקמעונאים של מוצר הנמצא בפיקוח מחירים יהיה מחיר קבוע שאין אפשרות לתת עליו הנחות. לפיכך חתם השר על הצו ערב יום העצמאות.
המחיר הקבוע לקמעונאים יהיה תקף למשך חצי שנה. בתום חצי שנה יוחלט על המשך אופי הפיקוח על מחירי הלחם. במהלך תקופה זו תיערך בחינה מחודשת של נוסחת בדיקת הרווחיות למאפיות המייצרות לחם שבפיקוח. עם זאת, הצו לא ימנע מהרשתות לתת הנחות לצרכנים על מחיר הלחם המפוקח ולא יחול על מכרזים שעורכים כוחות הביטחון, השב"ס ומוסדות ציבור כגון בתי חולים.
דורי מציינת כי צעד זה נועד להקטין למינימום את העלאת מחיר הלחם לציבור כתוצאה מהפסדי המאפיות הנובעים בחלקם מההנחות שהמאפיות נאלצות לתת לרשתות השיווק הגדולות.
לדבריה, בדיקת רואה חשבון מטעם משרד התמ"ת העלתה, כי ההפסד בייצור הלחמים המפוקחים מגיע ל- 27.4% שמשמעותו כי על כל שקל של לחם מפוקח הנמכר לקמעונאים מפסידות המאפיות 27.4 אג'. בגלל הסבסוד הצולב של הלחמים הלא מפוקחים את הלחמים המפוקחים, העלאת מחיר המגיעה למאפיות בגין ההפסדים מסתכמת בסך 14.1% בלבד.
היא מסבירה כי רשתות השיווק מקבלות היום מרווח על מכירת הלחמים המפוקחים שנע בין 12%-15% (לפי סוג הלחם) בנוסף הרשתות דורשות ומקבלות הנחות המגיעות עד 20% ממחיר המחירון. יוצא איפוא, אומרת דורי, כי בעוד שהמאפיות מפסידות 27% על מכירת לחמים מפוקחים, הרשתות נהנות ממרווח שנע בין 12%-35% (משתנה לפי סוג הלחם וגובה ההנחה).
"המצב שנוצר מראה על חוסר איזון קיצוני בין הרשתות והמאפיות ומצביע על אי קיום תחרות משוכללת שכן בתחרות משוכללת שני הצדדים צריכים להרוויח רווח סביר. חוסר האיזון פוגע בכלל ציבור הצרכנים ובמיוחד השכבות המוחלשות. ללא הצעד שננקט, הייתה העלאת המחירים לצרכן מגיעה ל- 14.1% (בהשוואה לעליה בסך 7.11%), היא אומרת.
מחירי הלחמים יעלו בין 25 אג' ל- 40 אג'.
