"שקיפות לא מספיקה בעולם הפיננסי של היום"

"שקיפות לא מספיקה בעולם הפיננסי של היום", כך מוסר (ד', 10.5.06) גיל גזית, מנכ"ל חברת מידרוג, בתגובה לפרק דוח מבקר המדינה העוסק בהנפקת ניירות ערך. דוח המבקר מתייחס לתעודות הסל ומצביע על הסיכון הקיים ביכולתה של חברת תעודות הסל לעקוב אחר מדד הבסיס.

דוח המבקר מציין כי, "יש לשקול שבדיווח היומי לנאמן תחויב החברה לפרט את היקף וסוג הנכסים המדויק בו היא מחזיקה". גזית מתייחס באומרו, כי "מידע זה לא יספיק למחזיק תעודות הסל – המחזיק לא יוכל לדעת האם יש בתמהיל הנכסים כדי להבטיח מעקב של החברה אחרי המדד או לא".

לדברי גזית, "יש צורך ב"נגזרת שנייה" של מידע, המאפשרת ניתוח ברור וקל להבנה של המידע". גזית ממשיך ומציין כי לחברתו יש פיתרון לבעיה זו. "דירוג תעודות הסל שפיתחנו ואומץ על-ידי תעודות הסל על מדדים ישראלים של מרבית החברות, הוא היחיד בשוק המעניק מידע זה. במסגרת הדירוג, כל אחת מהחברות נדרשו, על-מנת לקבל את הדירוג המבוקש, לקבוע מדיניות השקעה מדויקת, ולתאם אופן פעילות הנאמן בהתאם לניתוח מידרוג. הדירוג נקבע על-פי כלי ניתוח פיננסים מתקדמים, ולא רק על המידע הגולמי".

בהתייחס לנושא חובות הנאמן הוא מציין, כי מידרוג מדרגת כיום את מרבית האיגוחים מגובי הנכסים והיתה הראשונה שקבעה מודל חדש וישים לאחר פרשת Car & Go, אשר בין היתר בוחן מחדש את תפקידי הנאמן בהתבסס על המקובל בחו"ל בעסקות אלה. "המודל קובע תפקידים ברורים לנאמן על-סמך שני עקרונות מנחים: גמישות ובהירות", ציין.

גזית הוסיף, "הנאמן הוא בעל תפקיד חשוב בהנפקות אג"ח בכלל ובעסקות איגוח בפרט. עם זאת, אין אפשרות להטיל עליו חובות כלליות ועמומות, אשר יפגמו במהלך התקין של העסקה. בשנות ה- 90, לאחר פרשיות שונות בעסקות מעין אלה בחו"ל, היתה נטייה להטיל חובות מעין אלה על נאמנים, אולם המודל שונה במהרה, בשל הפגיעה המהותית בעסקות אלה, וחוסר יכולתו של הנאמן למלא תפקידים להם הוא לא נועד".

בהתייחס לפיקוח על ניהול סיכוני האשראי של הגופים המוסדיים ציין גזית, כי "ציינו בעבר כי בשנים האחרונות נולד שוק חוב בישראל ולכן, אני מסכים עם דברי המבקר כי מתקיים שוק חוץ-בנקאי, אם כי הוא עדיין בחיתוליו. כמו כן, אין חולק בקרב הפעילים בשוק החוב המתהווה, כי אופן אמידת סיכוני האשראי תתעדכן בשל התפתחות השוק".

"עם זאת", הוא מציין, "יש לשקול בזהירות החלת חובות מעין-בנקאיות על משקיעים מוסדיים בכל מקרה. משקיעים מוסדיים מהווים מקור אשראי שונה מהבנקים, הן בתפקיד הכלכלי במשק והן באופן התייחסותם לאשראי".

לדבריו, הסכנה בהפיכתם של הגורמים המוסדיים ל"מעין בנקים" בתהליכי האשראי היא פגיעה בסחירות בשוק המשני של החוב, אשר חשוב מאד לשקלולו של שוק חוב ישראלי. "מנגנון אישור האשראי, צריך אפוא, לשים דגש על פיתוחם של כלי מדידה אובייקטיבים אשר יאפשרו קביעת "תג" לסיכון ויקלו על הסחירות, במקביל לעיבוי וחיזוק מנגנוני קבלת ההחלטות אצל המשקיעים המוסדיים", הוסיף גזית.

"הערותיו של המבקר חשובות להמשך פיתוחו של שוק החוב. עם זאת, יש להיזהר לא לפגוע בפיתוחו של שוק צעיר זה באמצעות רגולציה אגרסיבית אשר תפגע בדינמיקה של כוחות השוק", הוסיף.