שוכרי דירות רבים, מוצאים עצמם פעמים רבות חסרי אונים אל מול סעיפים המפלים אותם לרעה אל מול משכיר הדירה. המשכיר, שבשעת החתימה על החוזה היה נראה כמו דוד חייכן, מתגלה לעיתים בשעת מבחן כאיש החזק הנהנה מתניות חוזיות המיטיבות עמו.
מקרה שכזה התגלגל לפתחו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, השופט רפי שטראוס שדן בתביעה החליט לחייב משכיר דירה לפצות את שוכריה בסך 6,500 שקלים, בשל נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהצפת הדירה בחורף.
התובעים, מרגלית ושי קנדי, זוג צעיר, הורים לתינוק, שכרו מאת הנתבעים דירה ברח' פנמה בירושלים. חוזה השכירות נחתם בחורף שנת 2005. הוא הוארך בשנית ב-01.01.06 לשנת שכירות נוספת כאשר לכל אחד מן הצדדים שמורה הזכות "להודיע על סיום השכירות בהודעה מוקדמת של 60 יום".
לטענת התובעים, עם תחילת עונת הגשמים של שנת 2006 החלו לחדור מים ורטיבות לדירה. אלו גרמו לעובש ולנזקים למיטלטלין שונים. בסופו של דבר אף הביאו לעזיבת הדירה בסוף מארס 2006. תביעתם היא לפיצוי בעבור המיטלטלין אשר הושחתו ע"י הרטיבות והעובש.
ואולם, המשכיר דאג בחוזה השכירות להסיר מעליו אחריות לתיקון נזקים בדירה ולהטילה על השוכרים.
השופט שטראוס מיאן לקבל את התחמקות המשכיר מאחריותו לפי חוק:
"אין לקבל טענות אלוּ. חובתו הראשונה והעיקרית של המשכיר היא להעמיד לרשות השוכר את המושכר כשהוא כשיר וראוי למטרתו, אם נכונה טענת התובעים שהדירה דולפת ורטובה כי אז לא קיים הנתבע חובה ראשית זו".
הנתבע טען להגנתו, כי הנזקים נגרמו כתוצאה מחוסר אוורור נאות של הדירה על-ידי התובעים, אשר בחרדתם המופרזת לבריאות ילדם התינוק סגרו ואטמו את כל פתחי הדירה. גם גירסה זו נדחתה על הסף בידי השופט:
"התובעים שללו מכל וכל טענה זו ואין לי כל סיבה לפקפק בדבריהם. הנתבע טען שנועץ במומחה אשר קבע כי מקור הרטיבות בעיבוי אשר נוצר ע"י אוורור לא נאות. כן טען שדייר קודם אשר התגורר בדירה קודם לתובעים לא התלונן כלל. הנתבע לא טרח לזמן מי מהם לעדות בבית המשפט".
לשופט שטראוס לא נותרה ברירה והוא החליט לחייב את המשכיר בכל נזקיהם של בני הזוג: "לאחר שבחנתי כל אלו מששוכנעתי שאמנם הושחתו המיטלטלין הנזכרים ע"י התובעים אך לא הוכח כדבעי ערכם המדוייק אני אומד את הפיצוי ההולם, עפ"י שיקול דעתי בסך כולל -.6,500 ש"ח".
