האגודה לזכויות האזרח הביעה צערה על פסיקת בג"צ , שלא לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל ולדחות את העתירות נגדו.

לדעת אנשי האגודה, בדחיית העתירות נכשל בג"צ במילוי תפקידו החשוב ביותר, ההגנה על זכויות האדם, תוך שהוא נותן ידו לחוק גזעני, שמותיר לאזרחים ישראלים ברירה אכזרית: לחיות חיי משפחה עם אהובם ולוותר על מולדתם או להישאר בישראל ולוותר על משפחתם.


עם זאת, מציינת האגודה, כי מרבית שופטי בג"צ קבעו בפסק הדין, שהחוק פוגע קשות בזכותם של אזרחי ישראל לחיי משפחה, ועל כן היא קוראת לממשלה ולכנסת לקחת דברים אלה בחשבון ולהימנע מלהאריך את תוקפו, שיפוג בסוף החודש הבא. זאת בכדי למנוע "פגיעה אנושה בזכותם של אזרחי ישראל ותושביה לקיים חיי משפחה עם בני זוגם ולשם הגנה על הזכות לשוויון". לדידם, "מניעת הזכות לחיי משפחה, בטיעונים ביטחוניים, ראויה להיעשות אך ורק על סמך בדיקה פרטנית, ולא באמצעות ענישה קולקטיבית רחבת היקף, הפוגעת במשפחות רבות ללא הצדקה".

האגודה לזכויות האזרח קראה לממשלה להימנע, עד לשינויו של החוק, מלגרש בני זוג פלשתינים של אזרחי ישראל, כדי למנוע קריעה אכזרית של משפחות והותרת ילדים ישראלים ללא אחד מהוריהם.

העתירות הוגשו באוגוסט 2003 על-ידי עמותת עדאללה, האגודה לזכויות האזרח, חברי כנסת מהשמאל הישראלי וכן קבוצה של זוגות ישראלים-פלשתינים, שטענו כי החוק הינו גזעני ופוגע בזכות לחיי משפחה, בעיקרון השוויון ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התיקון ל"חוק האזרחות" אינו אלא "הוראת שעה", חוק זמני המוארך מעת לעת, מאז שנת 2003. בפעם האחרונה שבה הוארך, ביולי 2005, התקבל החוק בכנסת ברוב של 59 תומכים, 12 מתנגדים וללא נמנעים.

למרות הגדרתו של התיקון "הוראת שעה", הוא מוארך מעת לעת על-ידי הכנסת. בחוק המתוקן, שהתקבל ביולי אשתקד, קבעו משרדי המשפטים והפנים ושירות הביטחון הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, נוסח חדש, המאפשר כניסה "מתונה" של מבקשי מעמד בישראל. במסגרת החוק, ניתנו הקלות מסויימות ונקבע כי גברים פלשתינים מעל גיל 35 ונשים מעל גיל 25 יוכלו לקבל מעמד אזרחי במדינה מתוקף נישואיהם לאזרחי ישראל.

כצפוי, עורר פסק הדין תגובות סוערות מכל קצוות הקשת הפוליטית.

יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, ח"כ גדעון סער בירך על פסק הדין של בג"צ, ואמר כי "פסק הדין של הרוב הוא אחראי ונותן את המשקל הראוי לביטחון אזרחי ישראל ולאינטרסים הלואמיים של ישראל".

יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל, ח"כ אורי אריאל הגיב הבוקר על החלטת בג"צ "על חודו של קול הצילו שופטי בג"צ את אזרחי ישראל מפסיקותיהם".

ח"כ אריאל תקף את שופטי המיעוט ומסר ל-Nfc כי "השופטים שתמכו בעתירות בעניין חוק האזרחות הם תעודת עניות למערכת המשפט בישראל. הם סוגדים לשוויון ופלורליזם, גם במחיר של רמיסת הזהות היהודית של מדינת ישראל".

סגן ראש השב"כ לשעבר, ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), בירך גם הוא על החלטת בג"צ. "בג"צ הוכיח כי עדיין יש לו את החוש הבסיסי לזהות את הסכנות הקיומיות למדינת ישראל, אם כי אני חייב לציין כי מטריד מאד שהחלטה בסיסית שכזו לא התקבלה פה אחד אלא על חודו של קול" אמר חסון.

יו"ר מרצ-יחד, ח"כ יוסי בילין אמר כי "ההכרעה הצמודה בבג"צ מזמינה מאבק ציבורי נחרץ כדי לשנות את רוע הגזרה".

יו"ר סיעת ש"ס, ח"כ יעקב מרגי, אמר בעקבות החלטת בג"צ לאשר את חוק האזרחות כי "פסיקת בג"צ מנעה אסון לאומי, דמוגרפי. ההחלטה הערכית מוכיחה כי קיים סיכון ביטחוני ישיר על תושבי מדינת ישראל ממדינת האויב הפלשתיני". ח"כ מרגי דרש מבג"צ, כי "בעתיד תתקבל פסיקה וחקיקה אשר ימשיכו להגן על קיום הרוב היהודי במדינת ישראל".

ראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, ציין כי פסק הדין הזה מאכזב ואיננו מתיישב עם זכויות יסוד בסיסיות. הוא הוסיף, כי גם על-פי החוק הקודם, ניתן היה למנוע איחוד משפחות בישראל מטעמי ביטחון, ואילו עתה הוצאה גזירה כללית על ציבור שלם, תוך פגיעה ממשית מאד בקבוצה גדולה של אזרחים ישראלים ערבים המבקשים להינשא לערבים או ערביות תושבי השטחים.

"זוהי אפלייה הזועקת לשמיים", אמר ראש הלשכה, "וקשה לקבל שהעם היהודי שסבל במשך שנות דור מאפליה שכזו, על-רקע אתני, ינהג כפי שנהגו בו".

מישאל חשין, המשנה הפורש, שחתם על אחד מפסקי הדין האחרונים, הוא שהוביל את דעת הרוב שפסק נגד ביטולו של החוק בטענה כי הוא אינו פוגע בזכויות החוקתיות וגם אם קיימת פגיעה - הרי שהיא עומדת בתנאי "פסקת ההגבלה" בחוק יסוד כבוד האדם משום שהפגיעה מידתית. אל חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי.

נדמה כי השופט לוי שימש כלשון המאזניים בהחלטה לדחות את העתירות, שכן לדעתו החוק פוגע במידה שעולה על הנדרש בזכויות חוקתיות. דעה זו אמורה למעשה להציב אותו כמצדד בדעתו של הנשיא אהרן ברק, אך הוא סבר שיש להקציב למדינה פרק זמן של תשה חודשים על-מנת לשנות את החוק ולכן סירב להורות על ביטול החוק והצטרף לדעתו של חשין.

נשיא ביהמ"ש העליון אהרן ברק כתב בפסק דינו, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ושיוויון במידה העולה על הנדרש, ולכן יש לבטלו. לדעתו הצטרפו השופטים אילה פרוקצ'יה, דורית ביניש, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

בדיון האחרון שנערך בעניין לפני כשלושה חודשים, הגדיר המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט מישאל חשין, את הרשות הפלשתינית: "רשות אויב דה-פקטו", ושלח את הזוגות המעורבים לגור בג'נין - אם באמת רצונם לחיות יחד".

"מדוע שבזמן מלחמה ניקח סיכונים? האם אנגליה ואמריקה לקחו סיכונים כלפי גרמניה שביקשה להשמידן במלחמת העולם השנייה?" תהה חשין במהלך הדיון האחרון. "הרומנטיקה נוגעת ללב, אך כאן מדובר על חיים ומוות, והזכות לחיים גוברת" ציין.

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הציע בדיון האחרון לבחון חלופות אשר יפגעו פחות בזכויות האדם, כגון האפשרות לתת למשפחות מאוחדות תעודת זהות ייחודית, ובה יצוין כי הם אינם אזרחי ישראל ככל אזרח אחר, אך תתאפשר להם כניסה חופשית למדינה. הבוקר, כאמור, צפויה ההכרעה בנושא.