הפתעה: חברי הכנסת באמת עובדים

יו"ר סיעת הליכוד בכנסת, חה"כ גדעון סער, הציע להגדיל את אחוז החסימה לכנסת מ- 2% ל- 2.5%. "אחוז החסימה הנמוך הקיים בחוק, מעודד פיצול יתר של המפה המפלגתית במדינת ישראל, פוגע ביציבות הממשל ומגביר את כוחן של מפלגות קטנות מעבר לכוחן היחסי האמיתי".

חה"כ סער מזכיר כי הכנסת הקודמת אישרה להעלות את אחוז החסימה ל- 2%. אולם, חה"כ סער טוען, כי "יש לחתור בהתמדה להעלאה משמעותית יותר של אחוז החסימה על-מנת לצמצם את פיצול היתר במערכת הפוליטית והפרלמנטרית".

חה"כ יואל חסון (קדימה) הגיש הצעת חוק המבקשת להרחיב את העילות בגינן ניתן צו הגנה (צו הרחקה) כנגד בן משפחה פוגע ולכלול גם את עילת ההטרדה המאיימת, אשר באה להגן, בין היתר, מפני מעקב, איומים או פגיעה ברכוש מצד בן משפחה אלים.

בנוסף, מבקש חבר הכנסת להאריך את תוקף צו ההגנה הניתן על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה, עד לתקופה מקסימלית של שנתיים.

חה"כ חסון מסביר, כי "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת במקרי האלימות במשפחה, כאשר מדי יום אנו מתבשרים על רצח, התעללות או אונס בתוך המשפחה. מקרי הרצח האחרונים מלמדים שגברים אלימים שקיבלו צו הרחקה מהבית הפרו את הצו ורצחו את בנות זוגם. על-מנת להתמודד עם ממדיה של תופעה זו יש צורך בהחמרת ההרתעה, במטרה להגן על שלומם של הנשים והילדים המאויימים על-ידי בן משפחתם האלים".

חה"כ זהבה גלאון ואבשלום וילן (מרצ-יחד) הגישו יחד הצעת חוק לתיקון בחוק העונשין. חברי הכנסת טוענים כי דרושה התייחסות של המחוקק לסיטואציה שבה מסממים נשים על-ידי סם האונס ולאחר מכן אונסים אותן.

"לאחרונה הופיעו פרסומים רבים על נשים שנאנסו לאחר שלכוסות המשקה שלהן הוכנס, ללא ידיעתן, סם מסוג GHB. סם זה הינו קל מאוד לייצור ומיוצר בעיקר בייצור ביתי ועל כן נגיש ביותר לכל החפץ להשתמש בו.

השימוש בסם האונס גורם בתחילה לאופוריה, ולאחר מכן לאובדן חושים והכרה. כך, נשים נאנסות ללא ידיעתן, ומבלי שיוכלו להתנגד מאחר שהסם משתק את יכולת ההתנגדות ומוחק את הזיכרון למשך כשמונה שעות".

חברי הכנסת רואים בתופעה מכת מדינה. "נשים מוכות ונאנסות לאחר שמסממים אותן, ומביאים לאובדן הכרתן. כבודן נפגע בצורה הבוטה ביותר מבלי שהן יכולות להתנגד לנעשה בהן, או להתלונן על המעשה לאחר מכן. למותר לציין כי נשים רבות אינן מתלוננות כלל (מאחר שאינן יודעות כאמור כי בוצע בהן אונס), ועברייני מין ממשיכים להלך בקרבנו".

בנוסף הם טוענים, כי "חשוב כי אלו ידעו כי אינם מוגנים ממתן דין וחשבון על מעשים, רק משום שהנאנסת אינה זוכרת את שאירע, וכי התביעה לא תצטרך להוכיח כי הנאנסת לא נתנה את הסכמתה החופשית".

חה"כ קולט אביטל (עבודה) הגישה הצעת חוק לאיסור פרסום סקר בחירות בטווח של שבועיים לפני הבחירות. חה"כ אביטל טוענת, כי "המצב הקיים במהלך מערכות הבחירות האחרונות, לפיו ניתן לפרסם סקרים עד יממה לפני ההליכה לקלפיות מהווה את אחת הסיבות העיקריות לכך שהצבעת הבוחרים והתנהגות המפלגות מונעות משיקולים זרים. שיקולים זרים אלו פוגעים באופן ניכר בעקרון ההצבעה על-פי צו המצפון".

לכן, הגישה חברת הכנסת את הצעת החוק בתקווה "שהצבעת האזרחים והתנהגות המפלגות המתמודדות בבחירות לא ינבעו משיקולים לא רלוונטיים, המונעים מייחוס חשיבות מופרזת לסקרים".

בהמשך לדיון הציבורי המתנהל בקשר לשידורי המונדיאל, הגיש חה"כ גלעד ארדן (ליכוד) הצעת חוק המתירה שידור פרסומות במשדרי ספורט בעלי חשיבות ציבורית.

חה"כ מסביר, כי "שידורי הגביע העולמי בכדורגל הינם שידורים שאמורים להיות בהישג ידו של הציבור כולו. מדובר באירוע בעל חשיבות כלל עולמית בינלאומית המאחד סביבו צופים מכל קצוות העולם.

חה"כ ארדן מבקש למנוע מצב שבו נדרשים תושבי המדינה לשלם עבור שידור משחקי המונדיאל. "לאור העובדה שכוחות השוק לא הביאו לפתרון הולם, ראוי למצוא דרך לאפשר את קיום שידורי המונדיאל בחינם".

לדעתו של חה"כ ארדן הפתרון היחיד שנותר הינו התיקון המוצע. "לחברות הכבלים והלווין יותר לשדר פרסומות במהלך שידורי המונדיאל, ובדרך זו תממנה חברות הכבלים והלווין את עלות רכישת הזכויות. התיקון המוצע מאפשר את הפרסום רק במהלך שידורים המועברים במסגרת חבילת הבסיס ומונע מצב בו יוכלו חברות הכבלים והלווין לגבות תשלום נוסף כלשהו בעבור השידורים אם יבחרו לשלב בהם פרסומות".

חה"כ דני יתום (עבודה) הגיש הצעת חוק הממשיכה את דרכו של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. בהצעת החוק מבקש חה"כ יתום לתקן את חוק מבקר המדינה כך שיחויב לציין את שמות המבוקרים האחראים לליקויים ולפגיעה בחוק, למעט מקרים בהם הפרסום עלול לפגוע בבטחון המדינה.

חה"כ יתום מסביר, כי "החוק הינו ראוי במסגרת עקרון השקיפות וזכות הציבור לדעת, המיושמת במרבית הדמוקרטיות המערביות והמדיניות המתוקנות בעולם. חשיבות התיקון להצעת החוק נעוצה בכך כי אין זה ראוי שבמקרה שבו יימצא נושא תפקיד על-ידי מבקר המדינה כאחראי לליקויים מעין אלה שצוינו לעיל, יוכל הוא להסתתר מעיני הציבור".