נשיא קובה, פידל קסטרו, העביר את סמכויותיו, באופן זמני, לאחיו ראול, בן ה- 75 (יום ב', 31.7.06). בהודעה לעם הקובני אשר הוקראה ברשת הטלוויזיה, הודיע קסטרו כי הוא נכנס לניתוח בעקבות דימום באיברים פנימיים. לדברי קסטרו, הוא סובל מדימום של הקיבה והמעיים בעקבות הלחץ הציבורי שהחל לאחר הופעתו בארגנטינה ובקובה.
אחיו, ראול, הצעיר מקסטרו, נחשב לפחות כריזמטי מאחיו אם כי יותר קיצוני ממנו. כסגן הנשיא הראשון של מועצת המדינה, הגוף המושל העליון בקובה, משמש ראול ממלא-מקום הנשיא במקרה של נבצרות - "היעדרות, מחלה או מוות". שלושה שבועות לאחר שנכנס לתפקידו בינואר 1959, קסטרו מינה את ראול ליורשו, ואמר לתומכיו: "אנשים אחרים יותר קיצונים ממני". הוא מינה את ראול באופן רשמי כיורשו בקונגרס המפלגה הקומוניסטית באוקטובר 1997, ואמר כי "ראול הוא צעיר ממני, יותר אנרגטי ממני...".
כראש כוחות הצבא של קובה, לקח ראול חלק פעיל במעורבות הצבא באנגולה ובאתיופיה בשנות ה- 70', כמו גם מאמצי השלום שהצליחו להציל את כלכלתה של קובה בעקבות התמוטטות ברית המועצות ב- 1991. למרות שבדרך כלל עבד מאחורי הקלעים, הוא עלה לכותרות במאמצים שארכו שבעה חודשים במטרה להשיב את הילד הקובני, אליאן גונזלס, למולדתו מפלורידה שבארה"ב, ב- 2000.
ראול השתייך לקבוצת נוער קומוניסטית לפני המהפכה.
ב- 1962 מונה לסגן ראש הממשלה. בביקורו בברית המועצות ב- 1962, היה מעורב ראול במה שהוביל למשבר הטילים אשר הוביל את העולם לסף מלחמה גרעינית. ב- 1964 אמר ראול כי הוא מוכן לקיים שיחות עם האמריקנים "אפילו על הירח".
