היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע ליו"ר הכנסת, דליה איציק, ולבא-כוחו של השר צחי הנגבי, ד"ר יעקב וינרוט, על החלטתו הסופית להגיש כתב אישום נגד הנגבי. כתב האישום יכלול עבירות מרמה, הפרת אמונים, שוחד בחירות, עדות שקר ושבועת שקר. זמן קצר לאחר הודעת מזוז מסר הנגבי, כי הוא מוותר על חסינותו הפרלמנטרית והוא מקווה שההליכים בעניינו יתנהלו במהירות והוא וצדקתו תוכח בבית המשפט.
הפרשה נחשפה בדוח שפרסם מבקר המדינה הקודם, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, בשנת 2004. בדוח נקבע, כי הנגבי נטל חלק לכאורה, בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה, בביצוע עשרות מינויים פוליטיים תוך יצירת משרות פיקטיביות במשרדו, כגון: מחלק תה. כמו כן, העדיף הנגבי להתקשר עם ספקי שירותים המקורבים אליו, תוך מתן עדיפות ברורה לחברי מרכז הליכוד - מפלגתו אותה עת.
בעקבות ההחלטה להעביר את הטיפול בנושא לחקירת המשטרה, והנחייתו של מזוז, התפטר הנגבי מתפקיד השר לביטחון פנים. זמן קצר אחר כך מונה לתפקיד שר (בלי תיק) בלשכת ראש הממשלה, הממונה על העניינים האסטרטגיים. במהלך התקופה נחקר הנגבי 26 פעמים במשטרה, במשך 10 שעות כל פעם, והגיש מאות מסמכים לאימות גירסאותיו. לטענתו, כל המינויים - כ-80 במספר - היו לגיטימיים.
לפני כחצי שנה החליטו היועמ"ש מזוז ובכירי הפרקליטות כי ישנן ראיות מספיקות להעמדתו לדין. "לשכת השר הפכה ללשכת עבודה ולבסוף הגיע גם מועד הפירעון - השר ביקש תמיכה על סמך אותם מינויים", אמרו גורמים בפרקליטות המצויים בחומר החקירה.
לפני כחודש נערך שימוע בעניינו של הנגבי בטרם ההחלטה הסופית להעמידו לדין. הנגבי עצמו נעדר מהשימוע, שנערך בנוכחות בא-כוחו עו"ד יעקב וינרוט, היועמ"ש מזוז, פרקליט המדינה, ערן שנדר, ובכירים מהפרקליטות שליוו את החקירה בפרשת המינויים הפוליטיים.
"קו ההגנה" שהוצג בשימוע על-ידי עו"ד וינרוט בפרשה הוא זה: אכן, ביצעתי מינויים בהתאם לנורמה המקובלת בישראל; כל המינויים היו לתפקידי אמת, ואין לי כל קשר למינויים פיקטיביים, אם אכן היו כאלה. אולם, מזוז ויתר בכירי משרד המשפטים סברו כי החומר החקירתי קושר את הנגבי לעבירות בהן נחשד וכי ישנו סיכוי ניכר להרשעה, לפיכך הוחלט על הגשת כתב אישום נגד הנגבי.
ההליכים המשפטיים אינם זרים להנגבי אשר בעבר נקשר שמו בפרשות איסת"א, מינוי רוני בראון כיועמ"ש, "דרך צלחה" והתגרה בקמפוס האוניברסיטה העברית. כעת הנגבי שוב יאלץ להיאבק על חפותו באולמות המשפט.
הנגבי: לא מיניתי איש; המינויים - החלטה של הדרג המקצועי
בעקבות הודעת היועמ"ש הודיע הבוקר ח"כ הנגבי ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ רוחמה אברהם כי הוא מוותר על חסינותו הפרלמנטרית וכי הוא מקווה שההליכים המשפטיים בעניינו יחלו במהירות וללא עיכובים נוספים. הנגבי משוכנע כי הפרשה שבמרכזה פעילותו כשר לאיכות הסביבה לפני למעלה מחמש שנים תסתיים בזיכויו המוחלט מכל אשמה.
בתגובה להגשת כתב האישום מסר הנגבי את הדברים הבאים:
הנגבי לא מינה איש אלא רק הציג מועמדים וזאת כפי שנהגו שרים מכל המפלגות בכל המשרדים במשך שנים ארוכות. הנגבי לא הפר שום כלל של התקשי"ר או של המשפט המנהלי. ביחס למרבית התפקידים המדוברים לא נדרש הליך של מכרז ובמקרים היחידים שבהם היתה דרישה של מכרז אכן בוצע מכרז כנדרש.
כתב האישום עושה עוול להנגבי בכך שהוא מתעלם לחלוטין מעמדת הדרג המקצועי במשרד שהוא האמון על שמירת הנהלים המחייבים. איש מאנשי הדרג המקצועי במשרד לא ראה פסול חוקי בהצגת מועמדים מטעם הנגבי (או מטעם שרים אחרים); איש מעולם לא העיר על כך; להפך: הדרג המקצועי (לרבות סמנכ"ל כ"א והיועצת המשפטית של המשרד) הכירו היטב את המציאות הנוהגת במשרד, לא העלו כל בעיה או טענה והקפידו כל העת שהמינויים יבוצעו אך ורק בהתאם לנהלים המקובלים ובשים לב לכישורי המועמדים.
את המערכת העובדתית מושא כתב האישום יש לבחון אך ורק בהתאם לנורמות ששררו אז (בין תחילת שנת 2001 לבין תחילת שנת 2003) באותה תקופה איש לא ראה פסול בכך שחברי מפלגה יפנו לשר ויבקשו להציג את מועמדותם לתפקידים שאין לגביהם דרישה של מכרז. איש לא ראה אז פסול בכך שהשר יעביר לאנשי הדרג המקצועי קורות חיים של אנשים שפנו אליו בבקשה לשול את קבלתם לעבודה, כאשר תהליך הקבלה נעשה בידי הדרג המקצועי ובהתאם לכללים המקובלים במשרד. המועמדות נבחנה על-ידי הדרג המקצועי המוסמך ללא כל קשר לזיקתו הפוליטית של המועמד. כל עוד מועמד עומד בדרישות המקצועיות של התפקיד אין למנוע ממנו להתקבל רק משום שהוא חבר מפלגה.
להשעות את הנגבי מייד
התנועה למען איכות השלטון בישראל דורשת מרה"מ, אהוד אולמרט, מיו"ר ועדת הכנסת וחברי הוועדה לפעול להשעיית הנגבי מתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון וזאת לאור החלטת היועמ"ש.
במכתבה טוענת התנועה כי "נוכח חומרת ההאשמות של כתב האישום, אופי העבירות בהן מדובר והמשמעות המרכזית שקיבל תפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון בימים אלה של המלחמה בצפון וההשלכות הנובעות מכך, הישארותו של הח"כ הנגבי בתפקידו כיו"ר הוועדה גורמת לפגיעה קשה בדמות השלטון בישראל, תום ליבו והגינותו ומביאה לפגיעה קשה באמון הציבור במערכת, פגיעות אלה ביחד כמו כל אחת לבד, מצדיקות את השעייתו".