התקף לב - לא לגמרי פתאומי!

המחקר הראה 57 מקרים בהם עדים שהיו בסביבת החולים ביצעו בהם החייאה, ו- 13 מחולים אלו (23%) שרדו לפחות עד ששוחררו מבית החולים. רק 4% מהחולים שעברו התקף לב ולא קיבלו החייאה שרדו.

החוקרים ציינו כי ניסיונות ההחייאה אירעו לעיתים קרובות יותר במקומות ציבוריים (26%) מאשר בבתים (11%).

התוצאות, לדבריהם, מראות כי בני משפחה ומטפלים של אנשים החולים במחלת לב ונמצאים בסיכון גבוה צריכים לדעת לזהות תסמינים ולבצע החייאה כדי להוריד את השכיחות למוות מהתקף לב.

אימון ומאמצי מניעה צריכים להתמקד בדרך בה ניתן לזהות את מצב החירום, אימון בהחייאה ושימוש בדפיברילטור חיצוני אוטומטי.

התקף לב מתרחש כאשר הלב מפסיק לפתע לפעום.

על-פי איגוד הלב האמריקני, יותר מ- 330,000 בני אדם מתים בכל שנה ממחלת לב לפני שהם מגיעים לבית החולים, או בחדר המיון. רוב מקרי המוות הללו נגרמים ממוות קרדיאלי פתאומי.

במחקר הנוכחי, בדקו החוקרים 406 מקרים של התקפי לב מבין יותר מ- 5,000 ניסיונות הצלה שבוצעו על-ידי רופאים באמבולנס לטיפול נמרץ בברלין.

התוצאות הראו כי 76% מהתקפי הלב התרחשו בבית ול- 67% היו עדים אנשים שהיו בסביבת החולה.

החוקרים אספו מידע על תסמינים המנבאים התקף לב לגבי 323 מבין 406 המקרים.

סימני האזהרה השכיחים ביותר היו כאב בחזה, שנמשכו מ- 20 דקות ועד 10 שעות ו- 30 דקות לפני התקף הלב, או בממוצע - שעתיים. כאב חזה הופיע אצל 25% ממקרי התקפי הלב שהיו עדים לו אנשים שהיו בסביבת החולה.

קוצר נשימה שנמשך כ- 10 דקות דווח ב- 17% ממקרי התקף הלב שהיו עדים לו; בחילה או הקאה למשך 90 דקות לפני ההתקף אצל 7% מהם.

תסמינים שכיחים אחרים היו סחרחורת או התעלפות.

היסטוריית רקע היתה זמינה אצל 352 מהחולים. החוקרים גילו כי ל- 106 מהחולים שעברו התקף לב היתה היסטוריה של מחלת עורקים כליליים המעמידה אותם בסיכון גבוה להתקף לב, ו- 16 חוו התקף לב קודם.