עסקת מכירת חברת פסגות לקרן יורק האמריקנית לקראת השלמה. על סף קו הסיום דורשת גבי רביד מבנק לאומי פיצויי פרישה מוגדלים של כ- 15 מיליון שקל. גם סגנה, דני זילביגר, דורש פיצויים גדולים. בתמורה לקבלת הפיצויים יסכימו השניים לעזוב את תפקידם בפסגות מבלי לפנות לבית המשפט נגד החלטת רשות ניירות ערך להדיחם. רביד הכחישה את הידיעה.
יורק רכשה את פסגות תמורת 1.3 מיליארד שקל, והרשות התנתה את מתן רישיון ניהול הקרנות של יורק בהדחתם - תנאי שעיכב את השלמת העסקה. בשלב זה מתנהל משא-ומתן בין רביד וזילביגר ללאומי.
לאומי לחוץ להשלים את מכירת פסגות, מכיוון שאם במקרה היא תגרר עד סוף ספטמבר יורק עלולה לבטלה. לפני כחודשיים הסכימו שני הצדדים להאריך את מועד השלמת העסקה עד סוף ספטמבר, אך בינתיים התכווץ תיק הנכסים של פסגות, מה שמחייב את לאומי להעניק הנחה של כ- 50 מיליון שקל ליורק. בבנק רוצים להימנע מהארכה נוספת שתוביל להנחה נוספת. אם יצליחו להגיע להסכם עם רביד וזילביגר, יעשו בבנק מאמצים להשלים את העסקה מוקדם ככל האפשר כדי שלא להיגרר לתקופת החגים. במקביל למו"מ עם רביד ממשיך הבנק לנהל מגעים יומיים עם יורק.
פיצויי הפרישה של רביד אמורים לכלול גם פיצוי בעבור אובדן הכנסה. רביד, שנחשבה עד לפרשה כמנהלת מחוזרת במגזר הפיננסי, היתה צפויה לקבל העלאה משמעותית בשכר תחת הבעלות החדשה של יורק. רביד נותרה כמעט לבד במאבקה. הרשות היתה הראשונה שדרשה את הדחתה. באותו שלב הבנק (המוכר) ויורק (הקונה) היו לצידה יחד עם עורכי הדין שלהם. אלא שלקראת השלמת העסקה הסכימה יורק לדרישת הרשות כי רביד לא תישאר בתפקיד, ולבסוף גם בנק לאומי עבר לצד שכנגד כדי לקדם השלמת העסקה. כל זאת כאשר ברקע מרחפת החלטת הפרקליטות האם להגיש כנגד רביד כתב אישום בפרשת גיוסי הכספים לקרנות הנאמנות.
בנק לאומי וקרן יורק הגיעו בסוף 2005 לסיכום על מכירת פסגות-אופק ב- 1.33 מיליארד שקל. כשיורק פנתה לרשות ני"ע על-מנת לקבל רישיון ניהול קרנות, היא נדהמה לגלות שהרשות מתנה את הרישיון בהדחתם של רביד וזילביגר. בשלוש השנים האחרונות מנהלת הרשות חקירה נגד פסגות בחשד לעבירות על חוקי ייעוץ ההשקעות. בעקבות ממצאי החקירה צפויה הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד מנהלי לאומי, בהם רביד וזילביגר. ברשות טענו כי אין מקום להעניק רישיון לגוף שמתכוון להעסיק מנהלים שחשודים בעבירות חמורות כל כך.
