פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) הגישה (ב', 25.9.06) לבית משפט השלום בבירה כתב אישום נגד ח"כ צחי הנגבי (קדימה) בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. הפרקליטות מבקשת מבית המשפט לקבוע הרכב של שלושה שופטים שידון בתיקו של הנגבי.
הנגבי מואשם בכתב האישום בעבירות מרמה, הפרת אמונים, שוחד בחירות, מסירת עדות שקר ושבועת שקר. בנוסף, כפי שחשף כאן העיתונאי יואב יצחק,
הפרקליטות שוקלת בימים להעמיד לדין עשרות אישים, חברי מרכז ועסקנים, בחשד שקיבלו שוחד מח"כ צחי הנגבי - בצורת מינויים פוליטיים ו/או אחרים - בעת שזה כיהן בתפקיד שר במשרד לאיכות הסביבה.
כתב האישום משתרע על פני 30 עמודים ובכוונת הפרקליטות לזמן לא פחות מ-233 עדי תביעה נגד הנגבי, המואשם במינויים פוליטיים של כ-61 אנשים.
כתב האישום: הנגבי מינה חברי מרכז מבלי להקפיד על כישוריהם
בכתב האישום נגד הנגבי נאמר כי "במהלך כהונתו במשרד לאיכות הסביבה פעל הנאשם, באופן מתוכנן ושיטתי... להביא למינוים של חברי מרכז ומקורביהם למשרות ולתפקידים רבים ככל האפשר במשרד לאיכות הסביבה ובגופים הקשורים אליו, תוך פגיעה באפשרות של הציבור הרחב להתחרות על משרת ותפקידים אלה, ולעיתים מבלי להקפיד על כישוריהם ועל התאמתם לתפקיד".
עוד נכתב בכתב האישום, כי "פעילות זו נעשתה תוך ניצול משאבים ציבוריים לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים שאינם מתיישבים עם טובת הציבור".
הנגבי דרש לעדכן אותו בכל משרה פנויה
כתב האישום מתאר את שיטת המינויים של הנגבי במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי, הורה מיד עם כניסתו לתפקיד למנכ"ל המשרד וכן לסמנכ"ל לכספים ולמשאבי אנוש במשרד, לדווח לו על מצב כוח האדם במשרד ובעיקר על כל המשרות הפנויות במשרד, לרבות משרות זוטרות.
הנגבי באמצעות איש אמונו, שמואל הרשקוביץ, שמאוחר יותר אף מונה למנכ"ל המשרד, פעל באופן נרחב בכדי לאתר משרות פנויות אותן קיווה לאייש בחברי מרכז הליכוד וזאת בכדי לזכות באהדתם ובקולותיהם בבחירות הפנימיות בליכוד.
בכתב האישום נטען, כי הנגבי "התערב באופן אינטנסיבי בנושא איוש משרות במשרד, באיסוף מידע בדבר משרות פנויות, בהעברת קורות חיים, במעקב, במתן הוראות בכתב ובעל פה לגורמים המקצועיים במשרד".
עוד נטען, כי הנגבי "ריכז בלשכתו, מאגר של קורות חיים, אשר בעיקרם המוחלט נשלחו אליו וללשכתו על-ידי חברי מרכז ומקורביהם. במקרים בהם פנו חברי מרכז אל הנאשם בבקשה לסייע בידם במציאת עבודה עבורם או עבור מקורביהם, ביקש הנאשם כי יעבירו את קורות החיים שלהם או של מקורביהם ללשכתו".
הפרשה נחשפה בדוח שפרסם מבקר המדינה הקודם, השופט (בדימ.) אליעזר גולדברג, בשנת 2004. בדוח נקבע, כי הנגבי נטל חלק לכאורה, בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה, בביצוע עשרות מינויים פוליטיים תוך יצירת משרות פיקטיביות במשרדו, כגון: מחלק תה. כמו כן, העדיף הנגבי להתקשר עם ספקי שירותים המקורבים אליו, תוך מתן עדיפות ברורה לחברי מרכז הליכוד - מפלגתו אותה עת.
גורמים בפרקליטות: לשכת השר הפכה ללשכת עבודה
בעקבות ההחלטה להעביר את הטיפול בנושא לחקירת המשטרה, והנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התפטר הנגבי מתפקיד השר לביטחון פנים. זמן קצר אחר כך מונה לתפקיד שר (בלי תיק) בלשכת ראש הממשלה, הממונה על העניינים האסטרטגיים. במהלך התקופה נחקר הנגבי 26 פעמים במשטרה, במשך 10 שעות כל פעם, והגיש מאות מסמכים לאימות גירסאותיו. לטענתו, כל המינויים - כ-80 במספר - היו לגיטימיים.
לפני כחצי שנה החליטו היועמ"ש מזוז ובכירי הפרקליטות כי ישנן ראיות מספיקות להעמדתו לדין. "לשכת השר הפכה ללשכת עבודה ולבסוף הגיע גם מועד הפירעון - השר ביקש תמיכה על סמך אותם מינויים", אמרו גורמים בפרקליטות המצויים בחומר החקירה.
הנגבי: אין לי קשר למינויים פיקטיביים
לפני כחודש וחצי נערך שימוע בעניינו של הנגבי בטרם ההחלטה הסופית להעמידו לדין. הנגבי עצמו נעדר מהשימוע, שנערך בנוכחות בא-כוחו עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, היועמ"ש מזוז, פרקליט המדינה, ערן שנדר, ובכירים מהפרקליטות שליוו את החקירה בפרשת המינויים הפוליטיים.
"קו ההגנה" שהוצג בשימוע על-ידי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט בפרשה הוא זה: אכן, ביצעתי מינויים בהתאם לנורמה המקובלת בישראל; כל המינויים היו לתפקידי אמת, ואין לי כל קשר למינויים פיקטיביים, אם אכן היו כאלה. אולם, מזוז ויתר בכירי משרד המשפטים סברו כי החומר החקירתי קושר את הנגבי לעבירות בהן נחשד וכי ישנו סיכוי ניכר להרשעה, לפיכך הוחלט על הגשת כתב אישום נגד הנגבי.
