טל בבלי מפתח-תקווה הגיע עם חבריו בחודש מרס השנה למועדון הוולווט בתל אביב, ולא הורשה להיכנס למרות שקנה כרטיס. כעבור שלושה ימים תבע בבלי את מנהל מועדון הוולווט (המועדון רשום ברשם החברות: שיא הדלתה בע"מ) בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 4,000 שקל בגין נזקים ישירים ועקיפים.
לטענתו, לאחר שרכש שני כרטיסים, לו ולחברו, ושילם 100 שקל הסלקטור עצר אותו בכניסה, והודיע שאינו יכול להיכנס משום שהמועדון מלא. לדבריו, למרות ההודעה חבריו וצעירים אחרים נכנסו למועדון באופן חופשי. "למרות הפצרותי נשארתי מחוץ למועדון למרות שתכננתי לבלות את הלילה עם חברים".
בבלי הוסיף שחש בושה וזמנו בוזבז לריק. הוא התרעם שהמועדון לא החזיר לו את עלות שני הכרטיסים.
בכתב ההגנה טען ירון פרי חדש, שהסיפור של בבלי אינו הגיוני, ולא התרחש. לדבריו, המועדון אינו מונע כניסה מאדם שרכש כרטיס שכולל משקה ראשון. "כל אירוע חריג שמתרחש במועדון נרשם ביומן האבטחה, ע"י מנהל האבטחה. לאחר שביצענו בדיקה לא מצאנו רישום של אירוע חריג". לדבריו, מנהל האבטחה והסלקטור מוכנים להעיד שלא היה אירוע כמתואר בכתב התביעה.
בדיון בפני השופטת חנה פלינר שהתקיים בחודש יולי, אמר בבלי: "קניתי שני כרטיסים והשומר העיף אותי. נשארתי כשעתיים מחוץ למסיבה".
ירון פרי חדש השיב: "לא הייתי במקום ואני לא יודע מה קרה שם. התובע לא פנה אלינו למחרת, אילו היה פונה לא היינו מגיעים לבית המשפט. יש הגבלה על מספר מקומות ונותנים עדיפות למבקרים קבועים. אנחנו מתמודדים עם תביעות של אנשים שלא נכנסו וטוענים שהפרנו את החוק".
לבסוף, בהמלצת בית המשפט, הצדדים התפשרו מבלי להודות ולוותר על הטענות. נקבע שמועדון וולווט יעניק לבבלי עשרה כרטיסי חינם המקנים משקה ראשון ללא תשלום. תוקף הכרטיסים לשלושה חודשים והם יימסרו לבבלי בתיאום עם מנהל המועדון. השופטת העניקה תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
כאשר מגישים תביעה נגד חברה בע"מ (ישות משפטית נפרדת), אין לתבוע את שמה המסחרי. יש לברר ברשם החברות את שמה הרשום של החברה ואותו תובעים (מועדון הוולווט רשום ברשם החברות: שיא הדלתה בע"מ). אין לתבוע באופן אישי עובד חברה כל עוד נהג כדין ולא חרג מסמכותו.
