הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   דת ומסורת     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בית הכנסת בעיר חניה בכרתים
01/11/2012   |   איתן קלינסקי
 
 
 
סרט כחלון של פו(רנו)ליטיקה
01/11/2012   |   דן אלון
 
 
 
נפלאות החכם יהודה פתיה
01/11/2012   |   הרצל חקק
 
 
 
נורמן עיסא: "הבמה זה הפסיכולוג שלי"
01/11/2012   |   אייל מלובן
 
 
 
הניסיון התשיעי - מאז ועד היום
01/11/2012   |   חננאל ובר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
רב העיר העתיקה: לא מתנגד לתקיעת שופר בשבת

לראשונה מאז חורבן בית המקדש נשמעה בירושלים שבין החומות תקיעת שופר ונפרץ חרם הילכתי בן מאות שנים האוסר תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת

> השופר נקשר מראש לעמוד התפילה


▪  ▪  ▪
הרב אביגדֹר נבנצל, רב העיר העתיקה בירושלים, אמר (יום ה', 28.9.06) ל- Nfc, כי אינו מתנגד לתקיעת השופר שהתקיימה בשבת האחרונה. עם זאת הביע הסתייגות ואמר: "אני לא פסקתי בעניין הזה. זו מחלוקת ישנה".

דבריו אלו של הרב נבנצל באים לאחר מחזה יוצא דופן שהיה בראש השנה האחרון, כאשר באקט נדיר הידהד קול שופר בעיר העתיקה בירושלים בעיצומה של שבת, וזאת בשעה שבכל בתי הכנסת האחרים בעולם לא תקעו בשופר. 23 רבנים התכנסו במיוחד בישיבת בית הבחירה שבעיר העתיקה. הרב צבי עידאן, שהיה נשיאה הראשון של הסנהדרין, קבע כי זהו הרכב בית דין שנסמך לצורך תקיעת השופר.

תקיעת שופר בפני בית דין של סמוכים לא היתה בירושלים מאז חורבן בית המקדש, ועוררה התרגשות רבה בקרב הנוכחים. לאחר החורבן הורה רבן יוחנן בן זכאי, כפי המופיע במשניות של מסכת ראש השנה, שיש לתקוע ביַבנה - מקום שאליו נדד עם הסנהדרין ובכל מקום שיש בו בית דין. הוראתו גרמה למחלוקות כבר בתקופתו.

למעשה, מקובל שהוראתו, שהיתה כנראה משום רצונו לטפח את זכרון המקדש שבו היו תוקעים בשבת הותנתה בתנאים רבים, וכך למעשה סוכלה. עד לאחרונה היה ידוע שרק במאה האחת עשרה בימי הרי"ף (רבי יצחק אלפסי), שהיה מענקי פוסקי ההלכה. התקיימה תקיעה בראש השנה שחל בשבת בבית דינו שבמרוקו. תלמידיו לא המשיכו במנהגו. בשנים האחרונות התגלה שתקעו גם בארץ ישראל ובסביבותיה בשלהי האלף הראשון ולאחריו בעיקר על-פי פיוט שהתגלה ועדויות כתובות נוספות.

מאז השליש האחרון של המאה ה- 19 ניסה הרב עקיבא יוסף שלזינגר, המכונה גם על-שם ספרו "הלב העברי", לחדש התקיעה בכל כוחו וזכה להסכמה של רבני ירושלים, הרב אליהו דוד תאומים, חותנו של הרב קוק והרב אלישר, הראשון לציון וכן מרא דארעא של ארץ ישראל, הרב הראשי הרב שמואל סלנט. תקיעתו סוכלה בידי קנאי ירושלים, מה שאילץ אותו, ככל הידוע, להסתגר ולתקוע בביתו.

תקיעת שופר ביום חול [אילוסטרציה: לע"מ]

השופר נקשר מראש לעמוד התפילה

פרטי המהלך שהביא לתקיעה נחשפים כאן לראשונה: הנהלת הסנהדרין החדשה ונשיאותה דנו במשך כשלושה חודשים בשאלה האם לתקוע השנה בשופר ולא הצליחו לקבל החלטה ברורה בנושא. עשרה סמוכים מתוך הסנהדרין התארגנו לשם התקיעה ללא התנגדות החברים האחרים או בהסכמה שבשתיקה. ביניהם שלושה חברים שהיו תוקעים גם בשנים הקודמות בטרם קמה הסנהדרין בשכונת הבוכרים, שאינה כלולה בגבולות ירושלים העתיקה, ולכן יש משמעות הלכתית מהותית לעצם המקום - ירושלים שבין החומות, ולבית הדין שהוקם לצורך העניין. חלק מבית הדין התכנס בקביעות כדי ללמוד ההלכות הקשורות בתקיעת שופר, ולפיכך התקיים תנאי הלכתי נוסף שבית הדין יהיה קבוע, מה גם שחלק מהדינים חברים בבית הדין לענייני העם והמדינה המתכנס למעלה משנה באופן קבוע לדון בעניינים הבאים לפניו.

המניין, שהתלקט בפועל בראש השנה, היה ברובו מורכב מחרדי ירושלים במגוון רחב מאוד. בהסתמך על זיהוי לפי פרטי לבוש, נוכל לומר שהיו שם לובשי קפוטות מפוספסות וחובשי כיפות לבנות, חובשי ספודיקים, לובשי קפוטות וכיפות שחורות עגולות וגדולות, חובשי מגבעות, ספרדים ולא ספרדים, וזאת בנוסף על חברי הסנהדרין שהיו שם.

המניין החל לפנות בוקר בתפילה כוותיקין. השופר נקשר מראש לעמוד התפילה, כדי לסמן על גזירתו של החכם התלמודי רבה, שאין לטלטל שופר בשבת. נוסח התפילה היה בנוסח הגר"א (הגאון מווילנא), ולא כלל פיוטים. אל התפילה הגיעו גם נערים וילדים והיתה עזרת נשים שבה ישבו נשים אחדות. כן באו לשמוע התקיעה מבחוץ אישים אחדים. עניין התקיעה המיוחדת בשבת התפרסם מראש במודעה בשבועון "מקור ראשון" ללא ציון המקום המדויק וזמן התפילה, אך השמועה עשתה לה כנפיים והיו אנשים שלאחר תשאול ממושך של אנשי הרובע הגיעו למניין. מקום התפילה התמלא עד אפס מקום.

בין הנימוקים המיוחדים לחידושה של המצווה נאחזו התוקעים גם בנימוקיו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שהתקיעה היא נוכח חומרת המצב. שלזינגר ציין שהוא רץ לביתו של הרב שמואל מסלנט, שהיה כבר זקן וחולה, מפני הפוגרומים שהיו ב- 1905 ברוסיה, וראה לפניו את דוגמת מרדכי היהודי שקבע תענית בעיצומו של חג הפסח. עניין בתקיעה קשור גם בעצרת ובזעקה לרגל איום קיומי. תחושת המתכנסים היתה שהשנה היא שנה קשה במיוחד, ולפניהם עמד העיקרון של רבי יצחק, המופיע בתלמוד, כי "שנה שאין תוקעין בתחילתה מריעין לה באחריתה" (אם לא תוקעים בתחילת השנה המצב בסופה עלול להיות רע, ע.י.). לפיכך היה, לדידם, בתקיעה גם ממד של סיכול גזרות רעות.

תאריך:  28/09/2006   |   עודכן:  28/09/2006

תגובות  [ 19 ] מוצגות [ 18 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
י.ב.
28/09/06 16:22
2
משה, עורך-דין
28/09/06 17:29
3
מיכל מירושלים
28/09/06 19:34
4
מיכל מירושלים
28/09/06 19:35
5
יודע דבר
28/09/06 20:02
6
גדי יערי
28/09/06 21:42
עבדאללה
30/09/06 22:50
7
מיכל מירושלים
29/09/06 10:24
8
מיכל מירושלים
29/09/06 10:24
בועז ה
30/09/06 20:44
מיכל מירושלים
1/10/06 09:32
מיכל מירושלים
1/10/06 09:55
עבדאללה
30/09/06 22:47
9
גור אריה
30/09/06 22:47
עבדאללה
30/09/06 23:21
מיכל מירושלם
1/10/06 09:36
10
די
7/10/06 16:42
11
zxc
2/08/09 16:43



חדשות נוספות ברשת 
אבטחה נוסח סין: סגר אווירי בפני יונים ומטוסי צעצוע
02/11/2012  |  02:04  |  וואלה!
הועלה דירוג בטיחות התעופה בישראל
02/11/2012  |  01:54  |  חדשות2
Lights on!
02/11/2012  |  01:53  |  jpost
סערה בדרך לבית הלבן - ישראל היום
02/11/2012  |  01:44  |  ישראל היום
מתאוששים מסנדי, וחוזרים לקמפיינים - ישראל היום
02/11/2012  |  01:44  |  ישראל היום

אלעזר לוין
איתן קלינסקי
הרצל חקק
פורומים
דת ומסורת
חגים ומועדים
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |