מאיר לדובסקי מהרצליה נולד בפולין ועלה ארצה בגיל 5. בשנת 2001 פנה לשגרירות פולין בבקשה לקבל דרכון פולני והופנה לעו"ד רומן קסלר.
לדובסקי שילם לעו"ד קסלר שכר טירחה בסך 5,000 שקל בתוספת 1,170 שקל בגין אגרות וכן 480 שקל עבור אגרת דרכון. לטענתו, עו"ד קסלר הסביר שהוצאת דרכון פולני, כרוכה בשלושה שלבים: תחילה מוציאים תעודת לידה מפולין, לאחר מכן תעודת אזרחות ולבסוף דרכון פולני.
לטענת לדובסקי, עו"ד קסלר הזניח את הטיפול בעניינו וכשהלין בפניו, נתבקש להתאזר בסבלנות. לדובסקי היה סבלני 5 שנים וכשסבלנותו פקעה נעזר בשכנו הפולני. הודות לשכן הוצא הדרכון הנכסף בתוך שלושה חודשים.
בחודש יוני השנה תבע לדובסקי את עו"ד קסלר מתל אביב בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 3,570 שקל. לדבריו, באחת הפעמים כשפנה בתלונה לעו"ד קסלר הלה השיב בכעס שאם אין לו סבלנות שיפנה בעצמו לשגרירות. וכך היה.
"מאחר שאיני יודע קרוא וכתוב בפולנית פניתי לשכן פולני שעזר לי למלא טפסים שביקשה השגרירות. ב- 24 לנובמבר 2005 הגשתי את המסמכים ובחודש פברואר 2006 קיבלתי את הדרכון, לאחר המתנה של שלושה חודשים בלבד".
לדבריו, כשפנה לעו"ד קסלר נתקל בזלזול ונתבקש לקבוע פגישה. "הוא לא זכר אותי, לא מצא את התיק שלי והיה מופתע כשהראיתי לו את הדרכון שהוצא ללא עזרתו. התביעה נגדו הוגשה בהעדר טיפול בתיק, אי מילוי תפקידו, משיכת זמן וזלזול". לדובסקי הוסיף ששיגר מכתב תלונה לעו"ד קסלר ולא זכה למענה. המכתב צורף לכתב התביעה.
לדובסקי ביקש שעו"ד קסלר ישיב את כספו בסך 3,000 שקל בתוספת 480 שקל אגרת דרכון, ששולמה שנית בשגרירות, וכן 90 שקל אגרת בית משפט.
עו"ד קסלר לא הגיש כתב הגנה והעדיף להתפשר עם לקוחו לשעבר מחוץ לכותלי בית המשפט. בהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, שבועיים וחצי לאחר הגשת כתב התביעה, נקבע שעו"ד קסלר ישלם ללדובסקי 3,750 שקל בשני תשלומים שווים לסילוק מלא וסופי של התביעה וללדובסקי לא תהיינה דרישות ותביעות כלפיו. עוד צוין בהסכם הפשרה שכל צד ישא בהוצאותיו.
בית המשפט העניק בחודש יולי תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
