א' מתל אביב השתתף בניסוי קליני לחולי פסוריאזיס. לדבריו, זמן קצר לאחר מכן הבחין שהמשחה הניסיונית גרמה נזק לריפוד העור ברכבו.
בחודש שעבר תבע א' את דרמיפסור בע"מ מקצרין ואת ד"ר זאב חן בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,800 שקל.
לדבריו, במהלך הניסוי שנמשך חודשיים, לא השתמש בתכשיר אחר מלבד המשחה הניסיונית שנמרחה פעמיים ביום במקומות הנגועים ותוך כדי עיסוי. "הבחנתי בנזקים בריפוד העור שברכבי בסעד שבין המושבים הקדמיים, מתאים למרפק ימין ובדלת שמאל, מתאים למרפק שמאל".
לטענתו פנה בתלונה לד"ר אבן חן והלה הציע שינקה את הריפוד עם אלכוהול. "הוא לא הסכים לעשות זאת בעצמו או לקחת אחריות על התוצאות, לכן סירבתי".
א' הדגיש שד"ר אבן חן יצר קשר עם כימאי של חברת דרמיפסור וזה אישר שהמשחה עלולה לפגוע בעור צבוע. א' הוסיף ששמאי קבע שהנזק לריפוד לא ניתן לתיקון ויש להחליפו. א' הלין שהנתבעים סירבו לפצותו והתנערו מאחריות.
בכתב ההגנה טען ד"ר זאב אבן חן בשם הנתבעים, שדרמיפסור היא חברת הזנק הפועלת במשרד התעשיה והמסחר לפיתוח משחה לטיפול בפסוריאזיס. לדבריו, א' השתתף בניסוי במסגרתו חולקו המטופלים לשלוש קבוצות וא' קיבל משחת פלצבו שאינה כוללת חומרים פעילים. "התובע התבקש למרוח את המשחה בשכבה דקה על המקומות הנגועים פעמיים ביום ולעסותה לתוך העור. בניסוי השתתפו 120 חולים".
לטענתו, א' לא השלים את הניסוי וכעבור 20 יום סיים אותו בנימוק של נסיעות עסקים. ד"ר אבן חן הכחיש שנגרם לתובע נזק כלשהו. "הנזק לריפוד הרכב לא נגרם ולא יכול להיגרם על-ידי המשחה".
ד"ר אבן חן הדגיש שהמשחה בה השתמש א', מורכבת מחומרים "ידידותיים", המאושרים לשימוש במחלות עור לאנשים בעלי עור חולה ורגיש. "ריפודי עור לרכב מורכבים מעורות בעלי חיים הדומים, בהרכבם הכימי והבסיסי, לעור אדם וגם הם אינם יכולים להינזק מהתכשיר".
ד"ר אבן חן הוסיף שהכימאי ד"ר דורון פרידמן, לא אישר שהמשחה עלולה לפגוע בעור צבוע אלא להפך. "הכימאי שלל את האפשרות שהשימוש באחת משלוש המשחות בניסוי יכול לגרום לנזק הנטען, מסיבה זו סירבנו להיעתר לדרישתו של התובע".
לדברי ד"ר אבן חן, רכבו של א' משומש וישן משנת 2000 ואם נגרם נזק לריפוד הרי זה בשל בלאי ושימוש ממושך. לטענתו התביעה מוגזמת ומופרכת.
בית המשפט ידון בתיק בחודש פברואר שנה הבאה.
