תערוכה: השפעת האיסלאם על אומנות ונציה

דבר אינו מזוהה עם העיר ונציה כמו "זכוכית מוראנו" - עבודות הזכוכית הצבעוניות הכל כך פופולאריות בקרב תיירים ומקומיים כאחד. אולם לאמיתו של דבר, למדו אומני הזכוכית המפורסמים של ונציה את מלאכת ניפוח הזכוכית דווקא מבעלי מלאכה מוסלמים במזרח התיכון.

תערוכה שנפתחה ב"מכון העולם הערבי" בפריז, מציגה עד כמה בדיוק חייבת ונציה את ייחודה לעולם הערבי.

כשהיא שוכנת לחוף הים האדריאטי, היוותה ונציה במשך מאות שנים, צומת של נתיבי-סחר בין אירופה למזרח התיכון. המיקום האסטרטגי איפשר לאנשי המלאכה של ונציה להיחשף לאוצרות האומנות האיסלאמית, החל מקרמיקה, עבור בזכוכית ועד לפרזולי מתכת. במהלך ימי הביניים ותקופת הרנסאנס, היוותה ונציה חוליה מקשרת בין אירופה הנוצרית לעולם האיסלאם, שהצליחו לקיים דיאלוג אומנותי עשיר. זאת, למרות שמדובר היה בשתי תרבויות שמצאו עצמן, תכופות, במצב של מלחמה.

להמחשת ההשפעה האומנותית, מציבה התערוכה צלחת קרמיקה טורקית מהמאה ה-16, לצד צלחת ונציאנית שנוצרה כ-50 שנה מאוחר יותר. הדימיון מדהים: השתיים מעוטרות במשיכות מכחול עדינות של פרחים אדומים וכחולים. לעין הבלתי מקצועית, הן כמעט זהות. באשר ליצירות אחרות בתערוכה, נראה כי אפילו המומחים מתקשים להבדיל ביניהן. כך למשל מוצג מגש מן המאה ה-12, בצירוף הכיתוב: "לקוח מאומנות המזרח התיכון או מוונציה" - החוקרים פשוט לא ידעו לפסוק.

אורילי קלמנט-רואיז, המשנה לאוצר התערוכה מגלה: "אנשים מופתעים מאוד. למרבית המבקרים לא היה מושג כי שתי צורות האומנות כל כך קרובות... או כי פריטים רבים יוצרו בעולם האיסלאמי תחילה, בטרם החלו הונציאנים לחקות אותם".

עם זאת, זכו האומנים הונציאנים הגדולים לגילויי הערצה בעולם המוסלמי. כך למשל במאה ה-15, הוזמן הצייר הונציאני המפורסם ג'נטילה בליני, לקונסטנטינופול, לצורך ציור פורטרט של הסולטן העות'מני, מחמד השני. אולם במרבית המקרים ובניגוד לדעה הרווחת, נעה ההשפעת האומנותית בכיוון השני דווקא.

את הדוגמה הטובה ביותר לחיקוי ונציאני של טכניקות מזרח-תיכוניות, מהווה כאמור, "זכוכית מוראנו", הקרויה על-שם האי מוראנו השוכן בלאגונה של ונציה.

לדברי קלמנט-רואיז, במאות ה-12 וה-13, שכללו אומנים מסוריה את טכניקת ניפוח הזכוכית, כשהם "ממציאים עידון, אלגנטיות, שקיפות ויופי חדשים לחלוטין. כשגילו הונציאנים את הפלא, מיהרו ונשבו בקסמו... נפחי הזכוכית הונציאנים התחילו לחקות את הסגנון".

מאוחר יותר, עם דעיכת אומנות הזכוכית הסורית, בשל עימותים במזרח התיכון, נטלה וונציה את ההובלה בתחום. לא עבר זמן רב, בטרם החלו אומני העיר למכור זכוכית מתוצרתם למוסלמים עשירים בארצות ערב.

אוצר התערוכה, סטפנו קרבוני, מתאר את יחסיה של ונציה עם העולם המוסלמי כ"מעשיים". בקטלוג התערוכה, ציין קרבוני: "ונציה היתה העיר האירופית הראשונה, ובמידה רבה היחידה, שהעריכה את הפילוסופיה של האיסלאם, ופתחה בדיאלוג עם העולם המוסלמי, במסגרתו הוקדש מקום גם להשפעות בתחום האומנות".

למרות שנטלה חלק במסעות הצלב, הצליחה ונציה לשמור על קשרים טובים יחסית עם שליטי ערב. עובדה, שקוממה עליה לעתים את שכנותיה באירופה, אשר האשימו אותה בבגידה. למרות זאת, הבטיחה הגישה המעשית שנקטה ונציה, את המשך יחסי המסחר וקשרי האומנות יוצאי הדופן שלה עם המזרח התיכון.

התערוכה "ונציה והמזרח", צפויה להסתיים בפריז ב-18 בפברואר. החל מה-27 במרס, תוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק, שם תזכה לכתורת "ונציה והעולם המוסלמי".