קאיה קרניבל החדשה בישראל

מי שחשש כי הקטנת המרכב ב-12 ס"מ תתבטא בצפיפות בתא הנוסעים, התבדה. המרחב העומד לרשות הנוסעים שופר. אז לא ממש בדקנו כמה ליטרים מכיל המרחב העכשווי לעומת הקודם, באבל אין ספק שמחלקת הנדסת האנוש עשתה עבודה טובה. המושבים המסודרים באופן שונה (2 מקדימה, 3 באמצע ושניים מאחור לעומת הדגם הקודם בו דווקא השורה האחורית הציעה שלושה מושבים ואילו המרכזית הציעה מקום לשניים) ו...ריאלי, או במילים פשוטות, הפעם באמת אפשר להסיע שבעה מבוגרים, אם כי את הגדולים שבניהם עדיף להושיב במרכז (שפע של מקום עם צפיפות קטנה באזור הכתפיים למאותגרי הגודל שבינינו) ולא מאחור - קצת צפוף ולא לא ממש נוח להשתחל לשם.

עוד בשם היעילות הוענקה לכל מושב יכולת תזוזה עצמאית, כך שכל אחד יכול להזיז ולכוון לעצמו את המושב לפוזה הנוחה לו, או לחילופין לפרק כל מושב בפני עצמו ולהוציאו אל מחוץ לרכב לשם הגדלת נפח אחסון המטען העומד על כמעט כלום בעת השימוש בשבעת המושבים (172 ל'). מודולריות היא שם המשחק, והמשחק הזה פועל יופי.

פעולת הפרוק וההוצאה פשוטה יחסית ורק משקלו הגבוה של כל מושב יקשה על עקרת ועקר הבית הממוצעים לבצע זאת לבד. מבחינת פינוק מציע הקארנבל חבילה נאה -בקרת אקלים מפוצלת בשלישית (ימין-שמאל-אחור) עם שליטה נפרדת ליושבים מאחור, פתחי אוורור בכל שורה, אפשרות פתיחה חשמלית של ששת החלונות, בקרת אקלים מפוצלת לשלוש (ימין-שמאל-אחור) עם שליטה נפרדת, פתחי אוורור עם סגירה נפרדת בכל שורה, תאי אחסון נוחים לרבות תא אחסון למשקפים, מחזיקי כוסות ובקבוקים מכל מין וסוג, מראה פנוראמית הנשלפת מהתקרה ומאפשרת להביט בילדים מאחור ועוד.

עוד ברשימת האבזור התקני - שש כריות אוויר, ABS עם חלוקת עוצמת בלימה, בקרת יציבות ואופציה למשענות ראש אקטיביות כנגד "צליפת שוט". מבחני ריסוק אירופאים טרם נערכו, אלו האמריקנים (המחמירים פחות) העניקו לרכב ציון טוב. בתחום האופציונאלי יוצעו (בגרסאות ה-EX) כיוון חשמלי למושבים הקדמיים (עם אפשרות להזזת מושב הנהג אחורה לאחר הכיבוי לשם הקלה על הכניסה והיציאה), דיפוני עור, דלתות צד ומטען חשמליות עם שלט רחוק, דוושות מתכווננות חשמלית, בקרת שיוט וכו'.

את חלק ההתרשמות נסגור בנימה פולנית, וזו האוהבת להתלונן תטען כי לחלק מהגרסאות, אלו הפחות מאובזרות ומפוארות, אפרוריות מה וזאת למרות השיפור הכללי במראה ובאיכות. זו האחרונה אומנם השתפרה אבל עדיין ביותר מדי מקומות בולט פלסטיק נאה למראה אך פשוט למגע. גם את מיקום מחשב הדרך ומתגי הפתיחה לדלתות ולגג פחות אהבנו (בתקרת הרכב) וכך גם את בלם החניה המופעל ברגל. המושב ניתן לכיוון מלא ומציע תנוחת ישיבה גבוהה שאינה ניתנת לכיוון מושלם (בעיתית קצת לנהגים גבוהים) בגלל הגה במתכוון רק מעלה-מטה.

עוד בטרם קיבלנו את הרכב למבחן ישראלי, נביא לכם את רשמינו מאירוע ההשקה של המכונית שנערך לפני כחודשיים בלוקסמבורג:

מהפכה. ממש מהפכה. אין לי מילה אחרת לתאר את שעולל הקרניבל לקאיה, מותג קוראני שעד להגעתו של המיניוואן שלה לארץ סבל מתדמית נחותה, שם שעורר גיחוכים ואסוציאציות, ומוצרים שהיו... לא ממש מוצלחים, אם נתבטא בעדינות.

זרעי המהפכה נזרעו ונבטו בשנת 99, ממש לפני סיומו של מילניום הגיעה לארץ מיניוואן, לא ממש סקסי במראהו אבל יעיל בהרכבו - גדול, מרווח, בעל שבעה מקומות, חסכוני בזכות מנוע הדיזל ו"הגיוני" לישראל בזכות שילובו של אותו מנוע עם תיבת הילוכים אוטומטית - הכרח בלתי ניתן לפשרה בשוק שלנו.

הוסיפו לכך תמחור טוב וקיבלתם להיט מכירות. ולא, לא רק בארץ. תתפלאו לשמוע אבל גם באירופה נחל הקרניבל הצלחה. וזה החדש מכוון באופן מוצהר לכיבוש היבשת.

הפגישה הראשונה בייננו התרחשה במגרש החניה המבודד של נמל התעופה בלוקסמבורג. וההתחלה הייתה טובה - בחלק של העיצוב נחלה קאיה, לפחות לטעמי, הצלחה. זה לא שהמוצר שלה סקסי, ובאמת, כמה סקסי יכול מיניוואן להיות, אבל קאיה הצליחה לעצב מכונית שלמרות הצמיחה במרבית הממדים (גובה ורוחב) הוא נראה קטן מקודמו.

אני לא ממש בטוח שקטן היא המילה המתאימה כאן ואולי עדיף להשתמש במילה "ידידותי". הוא יותר ידידותי לעין המתבונן שכן הקרניבל החדש נראה יותר קומפקטי, יותר נחמד ואם נסכם במילה אחת - פחות מגושם מקודמו. הצלחתם של מעצבי קאיה נמדדת גם בכך שלמרות "הידידותיות" החדשה עדיין לא ניתן לטעות בזהותה של המכונית ובמבט הראשון יוכל כל אחד לזהותה כקרניבל.

מבחינת מימדים קוצרה המכונית ב-12 ס"מ (481 ) ותתפלאו לשמוע אבל בארה"ב נמכרת גרסה ארוכה יותר (תחת השם סדונה עם בסיס גלגלים של 302 ס"מ). אבל לעומת ארה"ב שם הגודל כן קובע, באירופה גם קובע הגודל, אבל מצידו הקטן. האירופאים מעדיפים מכוניות קטנות יותר - קטן משמעו חסכוני ולא מאיים.

בסיס הגלגלים משתרע על 289 ס"מ. אז אולי האירופאים אוהבים "קטן", אבל גם עם המימדים המוקטנים הקרניבל עדין נחשב לאחר הגדולים באירופה. בקאיה מתגאים כי השינויים שעברה המכונית שיפרו את קוטר הסיבוב שירד ל-5.8 מ'.

ואם זה לא מספיק לכם אז קאיה מציעה כאופציה מערכת בשם VRS (VARIABLE RACK STROKE) המאפשרת זווית גדולה יותר לגלגלים הפונים במטרה להקטין עוד יותר את קוטר הפניה לכדי 5.5 מ'.

קבוצת המניוואנים שהועמדה לרשותנו כללה שני סוגי מנועים, מן הסתם אלו עימם תגיע הקרניבל לאירופה - טורבו-דיזל בנפח 2.9 ליטרים יצג את אגף הסולר ומנוע 2.7 ליטרים בתצורת V6 הלוגם בנזין. ראשונה לנסות ולהרשימנו התייצבה גרסת הבנזין. את זו האחרונה ניתן למצוא גם בחרטומה של המג'נטיס מצד קאיה ושל הסנטה פה אצל יונדאי, החברה האם. כך או כך, מייצרים 2.7 הליטרים 189 כ"ס.

מי שתמה, כמונו, מדוע רכב גדול (ומן הסתם גם כבד - סביב השני טון בתלות בגרסה) לא מקבל מנוע חזק יותר, הקיים אגב בקונצרן, ניתקל בשתיקה מעיקה מצד נציגי היצרן. אני לא יודע אם הקוריאנית שלי חלודה או לחילופין האנגלית שלהם חלשה, אך תשובה משביעת רצון לא ממש קיבלנו. אה, כן - "בעתיד", אמרו ולא יספו.

וכך, חלפו להם בנעימים נופיה הקסומים והירוקים עד להכאיב של לוקסמבורג תוך ששותפי לנסיעה ואני מעדכנים האחד את השני בגדילתו של נכדו הבכור ובהתפתחותו של ילדי הראשון התופח לו כעת ברחמה של אימו. האמת היא שהזינוק הראשוני מעורר ציפייה אך מכאן והלאה מגלה גרסת הבנזין עצלות והיא דורשת דרבון, שלא תמיד עוזר. לסיבת היחס בין המשקל להספק מתווספת גם בעיית תיבת ההילוכים האוטומטית. משום מה בחרו בקאיה לצייד את הקרניבל בתיבה בעלת ארבעה הילוכים, דבר שחייב הילוכים ארוכים הפוגעים גם הם בקצב התנועה.

הפתרון נמצא בדמות "הדרבון" הכרוך בתפעול ידני של התיבה במטרה להשאירה בהילוך נמוך ואת המנוע בסל"ד גבוה. ומרעיש. בקיצור - תשודך תיבת חמשת ההילוכים למנוע חזק יותר ואז כולם יהיו מבסוטים.

יומה השני של ההשקה העביר את שותפי ואותי אל מאחורי מנוע הדיזל החשוב בהרבה בעבורנו. למה? למי שהספיק לשכוח את דברי הטעם והחוכמה שכתב הח"מ בתחילת הכתבה - בין היתר הפך הקרניבל ללהיט בזכות המענה לדרישת הדיזל-אוטומט. למנוע, המבוסס על המנוע הקודם, טכנולוגית מגדש טורבו בעל גיאומטריה משתנה והזרקת מסילה משותפת שעזרו לו לשפר את נתוניו ולהציע 185 כ"ס ו-35 קג"מ.

בניגוד לעבר שודך המנוע לתיבת הילוכים אוטומטית עם חמישה הילוכים ואפשרות לתפעול ידני. ובמבחן המציאות? ובכן, עד לכניסתו של המגדש לתחום האפקטיבי (סביב ה-1,750 סל"ד) המנוע די חלש והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בנסיעות הפקקים - נסיעה איטית המחייבת זינוקים מדי פעם. כשמטפסת מחט הסל"ד משתפר מצב העניינים והמנוע כבר מרשים ומספק בהחלט ומעניק יכולת האצה ונסיעה טובים, שוב, כל עוד המחט נמצאת צפונית ל-1,700. התרשמותנו הייתה נוסקת עוד יותר לו המנוע היה קצת יותר שקט בפעולתו. תיבת ההילוכים פועלת בצורה חלקה אם כי מעט עצלה. תפעול ידני אפשרי במידה מסוימת שכן התיבה לוקחת פיקוד בעת ההגעה לפאתי הקו האדום במד הסל"ד. מנגד היא לא תוריד הילוכים לבד.

למרות שלא ממש ציפינו לכך - מטעמים של חוסר רלוונטיות - הפתיע אותנו המכונית דווקא בתחום ההתנהגות. למה לא רלוונטי? נו באמת, כמה מכם לוקחים את אשת חיקם פלוס חמישה עוללים ויוצאים לתת בגז בכביש המפותל? אבל בשל החובה המקצועית... נציין כי בתחום הזה עברה דילגה קאיה כמה דורות קדימה. וכך, בעוד שהדגם הקודם היה מסורבל בנסיעתו ובהתנהגותו, בא זה החדש ומציע יכולות גבוהות יותר בתחום הניהוג, זווית הגלגול התנהגות הכביש ותחושת הביטחון שהוא מעניק לכם.

אפרופו תחושת ביטחון, באמת הגיע הזמן לשדרוג שעברה מערכת הבלמים המציעה כעת בלמי דיסק בארבעת הגלגלים ויכולת בלימה גבוהה. לביטולה של הרפיסות שהייתה מנת חלקה של מתלי הקרניבל הקודמת יש אומנם יתרון בהתנהגות, אך מנגד הפכה הנסיעה לנוקשה יותר. מכיוון שכבישי לוקסמבורג אינם מזכירים במאומה את כבישי ארץ הקודש, נאלץ לבחון זאת במגרשנו הביתי, אך בשיבושים שכם מצאנו שם ניכר היה שהמכונית נוקשה ומעבירה את תחושת המפגש עם הדרך לידי הנהג דרך גלגל ההגה. זה מצידו לא ממש משתף את הנהג בתחושותיו, אבל מכיוון שנהיגה נמרצת אינה מסוג הנהיגות שמחפשים ברכב כזה, אז זה לא ממש מציק.

אז מה היה לנו? מכונית חדשה, איכותית יותר, מרווחת יותר, מתנהגת יותר , חזקה יותר, בעלת הילוך אחד יותר ומגושמת פחות. בקיצור, אם עוד לא הבנתם - שיפור משמעותי לעומת הדגם הקודם. ומכיוון שעם הגעתו הוא צפוי להיות כמעט לבד במערכה אין ספק שהוא ישמור על מעמדו. אתם יודעים מה, גם עם תחרות הוא עתיד לשמור על מעמדו. מגיע לו. מגיע לקאיה.