למרות שלא נזהר: יפוצה על נפילתו ברפטינג

האם חברת רפטינג צריכה לוודא שלקוחותיה צופים בסרט ההדרכה ומקבלים הוראות בטיחות? תשובה לשאלה זו נתן אמש (4.12.06) השופט אשר קולה מבית משפט השלום בטבריה בתביעה שהוגשה נגד "קייקי הגושרים".

השופט קבע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה כשלא וידאה שהתובע מודע לסכנות הרבות שבשיט המסוכן, שכן לפי השופט "ניתן בהחלט לצפות כי, 'הישראלי המצוי' המכיר כל דבר ויודע כל דבר, לא יתנדב מיוזמתו הוא לראות סרטי הדרכה". עם זאת, החליט השופט להפחית מהפיצוי עקב רשלנותו של התובע.

התביעה הוגשה על-ידי יוסי שטרית (26) באמצעות באת כוחו צוריאנו רחלי. את חברת הקייקים ייצגה עו"ד לביא אפרת. התביעה נסבה על נפילתו של התובע לנהר, כשלטענתו לא היה מודע לסכנות שאורבות לו בדרך. המקרה אירע לפני כשלוש שנים וחצי, אז הגיע התובע לאתר ביחד עם גיסו וחבר.

הוא ביקש לבצע שיט רפטינג בנהר החצבני, ולטענתו נציגת קייקי הגושרים שגבתה את דמי הכניסה, ביקשה מהם להזדרז ולעלות על האוטובוס המוביל לנקודת התחלת השייט ולכן הוא וחבריו ירדו לתחילת השייט, ללא שקיבלו כל הדרכה או הסבר. התובע טען כי הופל על-ידי הזרם החזק מהסירה שבה שט, באזור שבו היו המים רדודים, וכתוצאה מהנפילה נחבט בקרקעית הנהר ובצמחיה שהיתה במקום. כתוצאה מנפילה זו, כך טען, נפגע בחלקי גופו השונים ונגרמו לו נזקי גוף שונים.

הנתבעת מצידה טענה, כי התובע היה מודע להוראות הבטיחות בעת הירידה לשיט, וכי התובע הוא זה שבחר בעצמו במסלול הסוער, לאחר שהוסברו לו על-ידי פקידת הקבלה הסיכונים הטמונים בכך. התובע היה מודע לחובה לראות סרט הדרכה באתר שכן, על גבי גב הכרטיס, נאמר מפורשות באותיות מודגשות "חובה לראות סרט הדרכה באתר". בנוסף טענה הנתבעת כי באתר היו פזורים שלטים בדבר החובה לחגור חגורות הצלה, ואולם, התובע, כמו גם חבריו, לא היו חגורים בחגורת כזו. לדברי הנתבעת, הסיבה לנפילתו של התובע היתה כי הוא וחבריו השתוללו בסירה.

לאחר שבדק השופט את הנתונים החליט שהנתבעת היתה צריכה לצפות שמישהו ייפול למים ויינזק מהסלעים המצויים בנהר, או, מהצמחייה המצויה בו, שכן, גם אם הנפילה למים היא סיכון סביר שחגורת ההצלה נועדה למנועו, הרי שהחבטה בסלעים, אבנים וצמחיה והפציעות מהם, איננה סיכון סביר שכזה.

השופט קבע, כי על סמך העובדות שהובאו בפניו הנתבעת אינה עושה די כדי למנוע סכנות או כדי ליידע את השייטים עליהן. לדבריו, הנתבעת יכולה היתה לגרום לכך שבנקודת הירידה מהאוטובוס, לפני הירידה לנקודת השילוח, יוצב מדריך או שניים, אשר יוודאו שכל יורדי האוטובוס יעברו בסככת ההדרכה. הנתבעת צריכה היתה להציב, לבד מסרט ההדרכה, גם מדריך "בשר ודם", אשר יסביר לשייטים מהו המסלול הסוער, אלו סכנות הם צפויים לעבור, כיצד להימנע מסכנות אלו, ומה לעשות במקרה של סכנה.

לפיכך קבע השופט כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעת לבין הנזק. עם זאת השופט לא הסכים לקבל את טענת התובע כי לא ראה את השלטים הרבים שפוזרו באתר בדבר החובה לצפות בסרט וכי לא קרא את הכרטיס, ובנוסף קבע שהתובע נפל למים משום שישב על דופן הסירה. מסיבות אלה בחר השופט להטיל על התובע חבות של אשם תורם של לא פחות מ-40%.

בכדי לחשב את הפיצוי התייחס השופט ל-5% נכות שנקבעו לתובע, אולם מאחר שלא השלים תעודת בגרות, לא רכש, ואולי גם לא ירכוש, השכלה אקדמית, או מקצועית משמעותית, קבע לו השופט פיצויים נמוכים על אבדן סיכויי השתכרותו. לסיכום החליט השופט לפצות את התובע בסכום של 68,900 שקלים בתוספת מע"מ ושכר טירחה, לאחר שהפחית 51,600 שקלים על אשם תורם.