נעמה שבתאי ויעל אברמסון מקרית טבעון ועפרה כהן מקרית מוצקין קנו בחודש יולי 2006 שלושה כרטיסים למופע "one" של ריטה בגני התערוכה בתל אביב.
השלוש קיבלו כרטיסים לגוש א' שורה 6 כסאות 20-22 ושילמו 576 שקל. כשהגיעו למקום גילו להפתעתן שכיסא 22 אינו קיים והשורה מסתיימת בכיסא 21. השלוש הועברו לשורה 11 כסאות 1-3 וצפו במופע בחוסר הנאה.
לפני שבועיים תבעו השלוש את חברת הדרן ד.ש. שיווק והפצת כרטיסים בע"מ מרחוב אבן גבירול בתל אביב, בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 2,000 שקל.
לטענתן, הכרטיסים נרכשו באשראי ובאמצעות אתר האינטרנט של חברת סלקום והנתבעת היתה אחראית בלעדית על מקומות הישיבה.
"בהיותנו תושבות הצפון ציפינו בקוצר רוח להתאוורר בימי המלחמה". השלוש התרעמו ששורה 11, אליה הועברו, היתה צמודה לפתח היציאה והתגודדו בה סדרנים וצופים מאחרים.
"הרעש והצפיפות היו בלתי נסבלים. ראינו את ההופעה דרך סורגי ברזל של פתח היציאה ונאלצנו לשבת בהטיה חזקה שמאלה". התובעות הוסיפו ששיגרו לחברת הדרן שני מכתבי דרישה, אחד מעו"ד, אולם היא התעלמה.
התובעות ביקשו מבית המשפט לחייב את חברת הדרן לשלם להן את עלות הכרטיסים בסך 576 שקל בתוספת הוצאות נסיעה בסך 400 שקל, כרטיס חניה 25 שקלים ו-1,000 שקל בגין עוגמת נפש. השלוש השאירו לשיקול בית המשפט את גובה הפיצוי בגין שכר טירחת עו"ד.
חברת הדרן טרם קיבלה את כתב התביעה ובית המשפט ידון בתיק בחודש יוני 2007.
סכום התביעה מופרז וחסר פרופורציה. התובעות צפו בהופעה, אומנם לא בתנאים אידיאליים, ואין סיבה לבקש את עלות הכרטיסים. התובעות מבקשות פיצוי בגין נזק לא ממוני, עוגמת נפש, שכביכול נגרמה להן ונקבו בסכום מוגזם.
בית המשפט לתביעות קטנות אינו מעניק פיצוי בגין עוגמת נפש למעט במקרים מיוחדים, חריגים ונדירים.
במקרים דומים, שנדונו בעבר, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב הציע לצדדים להתפשר והתובעים קיבלו כרטיסים, בחינם, למופע.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
