ממצאים ממחקר ממושך מראים כי קיים קשר הפוך בין צריכה של חומצה פולית לסיכון למחלת אלצהיימר. למרות זאת, עדיין דרושים ניסויים רפואיים נוספים לפני שניתן יהיה להמליץ על העלאת הצריכה של החומצה הפולית כאמצעי מניעה למחלת אלצהיימר.

חומצה פולית היא צורה נמסה במים של ויטמין B החיוני להווצרות תאים חדשים ושימורם. קיימות ראיות לכך שרמות גבוהות של מולקולות הומו-ציסטאין - חומצה אמינית - הנחשבות כ"גושים חוסמים" של פרוטאינים - עשויות להעלות את הסיכון למחלת אלצהיימר.

לדברי החוקרים, מאחר שחומצה פולית וויטמין B12 פועלים במסלול כימי אחד בהורדת רמות ההומו-ציסטאין ואילו ויטמין B6 פועל באחר, ייתכן ויש להם השפעה על הסיכון למחלת אלצהיימר.

במחקר בדקו החוקרים את התפתחותה של מחלת אלצהיימר אצל 965 אנשים מבוגרים שלא סבלו מדימנציה ומילאו שאלונים בנושא מזון אחת לתקופה מסויימת. מעקב אחריהם נעשה לאורך 6.1 שנים בממוצע. צריכה - מתוספות או תזונה - של חומצה פולית, ויטמין B6 וויטמין B12 הוערכו על בסיס התגובות בשאלונים.

סה"כ 192 משתתפים אובחנו עם אלצהיימר במהלך תקופת המעקב. כאשר חולקו המשתתפים לקבוצות על בסיס כמות צריכת החומצה הפולית, אלו ב-25% הגבוהים ביותר נטו ב-50% פחות לפתח אלצהיימר לעומת אלו שהיו ברבע הנמוך ביותר. לעומת זאת, רמות הוויטמינים B6 ו-B12 לא נמצאו קשורות לסיכון למחלת אלצהיימר.

ממצא שהפתיע את החוקרים היה כי החומצה הפולית היתה קשורה רק במידה מתונה לרמות נמוכות יותר של הומו-ציסטאין, מה שמראה כי מנגנונים אחרים עשויים להיות מעורבים בהשפעה האפשרית נגד האלצהיימר.

החוקרים דיווחו כי נכון לעכשיו נעשים מספר ניסויים קליניים שיעזרו להבהיר את השפעת צריכת החומצה הפולית על הסיכון למחלת אלצהיימר. החוקרים מעורבים גם במחקר תצפיתי מקיף יותר הבוחן את הקשר.