הסבון הפלשתיני קם לתחייה

בצל המצור הכלכלי שהטילו מדינות העולם על הפלשתינים בעקבות עליית תנועת החמאס לשלטון, ובהיעדר יכולתו של האזרח הפלשתיני לפרנס את משפחתו, החלו הפלשתינים בערים ובכפרים לחזור שוב לכמה תעשיות מסורתיות שבהן היו מתעסקים לפני מספר עשורים על-מנת לפרנס את עצמם ולשפר את תנאי חייהם. בין התעשיות האלו נמצאת גם תעשיית הסבון המקומי העשוי מזיתים. כך דיווחה רשת פלשתין לחדשות.

בהתייחסו לתעשיה זו, אמר נמר אלח'יאט, מנכ"ל לשכת המסחר של שכם, כי הסבון שמיוצר בעיר הגיע למקום הראשון בייצוא למדינות חוץ, ומהווה 41.5% מהיקף הייצוא בשנת 2005, בעוד שבשנת 2006 ירד הייצוא ל-36.2%. לדבריו, הירידה שנרשמה בהיקף הייצוא של הסבון מיוחסת לשתי סיבות עיקריות: המצור הכלכלי המוטל על השטחים במשך למעלה משנה, והנזק שגרם צה"ל לכמה ממפעלי הסבון במהלך הפעולות המתמשכות בעיר.

אלח'יאט הסביר כי בסוף שנת 2004, הגיע מספר מפעלי הסבון בעיר שכם לשלושים, אך בשנת 2005, כמה מהמפעלים האלה החלו להיעלם בהדרגה עד שמספר המפעלים המתפקדים הגיע לעשרים, כאשר תוצרתם השנתית נעה בין 500 עד 1,000 טונות. כמה מפעלים הפסיקו לתפקד לחלוטין בעוד כמה אחרים צמצמו את הייצור בצורה גדולה.

סבון מיוחד לכלה

תעשיית הסבון היתה חלק מעבודות הבית בכפרים הפלשתינים, ולכן הוגדרה התעשיה זו כתחומה של האישה במיוחד. היא נולדה והתפתחה כמו מקצועות אחרים המתבסים על חומרי גלם מיבול חקלאי. מרבית תושבי הכפרים מכינים סבון ומאחסנים אותו, ועד כה, יש משפחות כפריות שמתעסקות בתעשיית הסבון כשהן מסתמכות על עונת מסיק הזיתים, מאחר שהשמן משמש כחומר-גלם לייצור סבון.

על תעשיית הסבון המקומי סיפרה אם ווחיד, תושבת כפר באזור קלקיליה: "תעשיית הסבון הבלתי מבושם היא תחומה של האישה, ותפקידה מופקד על בישול השמרים האדומים (סודה קאוסטית) יחד עם שמן-זית ומים, ושפיכת הכל בתבניות, ולאחר מכן חיתוך וקישוט החלקים המיוצרים בציורים מגוונים".

עוד הוסיפה, כי בעיר שכם יש לסבון המיוצר בה שווקים ומחסנים מיוחדים וכמו כן הוא זוכה ליחס מיוחד מתושבי העיר. לדבריה, שווקי הסבון השיבו לעצמם את המסורת של תעשיית הסבון, והביאו אותה לרמה גבוה מבחינת האיכות. כך למשל, הופיע מה שמכונה "הסבון המבושם", ו"הממלוכי" וגם "הסבון המיוחד לכלה". לדבריה, התיירים הזרים מקפידים לקנות את הסבון של שכם אשר מכונה "הסבון המקומי".

מחקים את הסבון המקומי

החוקר הכלכלי הפלשתיני, נא'ל אל-קבג', אמר כי התחרות בין הסבון המקומי לבין סוגי הסבון האחרים בשוק המקומי ובשווקי חוץ היא אדירה. "בשוק המקומי ישנם סוגים מגוונים של סבון זר מכל צורה ומכל גודל וגם בעלות נמוכה - מה שמפחית את חלקו של הסבון המקומי".

עוד התייחס לבעיות אחרות ואמר, כי הסבון המקומי נחשף לפעולות של חיקוי שכדאי לטפל בהן, וזאת בנוסף ליכולתו המוגבלת של שוק הייצוא לקלוט רק שני שלישים מהסבון המקומי המופק לצד העלייה המשמעותית בדמי הובלה ושינוע בתוך השטחים או מחוצה להם.