מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ובדק את מה מחפשות עולות חדשות מברה"מ באתרי ההכרויות באינטרנט מצא נשים שמרניות שלא רוצות לדבר ברשת על מין. הן מחפשות קשר רציני, רצוי חתונה, וממש לא אוהבות שלגברים יש כינויים בוטים. המחקר יוצג בכנס הסוציולוגי ה-38 של האגודה הסוציולוגית הישראלית שיערך השבוע באוניברסיטת חיפה בנושא "להיות מיעוט בישראל".
במחקר, אותו ערכה אינה ווייסקופף בהנחיית ד"ר לריסה פיאלקובה, רואיינו 26 נשים דוברות רוסית שעלו לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר ואשר גולשות באתרי הכרויות המיועדים לדוברי רוסית.
מהממצאים עולה כי הנשים פשוט לא רוצות שיחות על מין באתרי ההיכרויות. "שיחות על מין הן לא פופולאריות. במידה והגבר ינסה למשוך את השיחה לכיוון מיני האישה תבהיר לו מיד שהיא לא מעוניינת ושלא מדברים על דברים כאלה באינטרנט או אפילו תנתק מגע. הן חשות שזה מעיד על כך שהגבר לא מחפש משהו רציני", מסבירה וויסקופף. ואכן, מתברר שהמטרה העיקרית של מרבית הנשים שנבדקו היא למצוא קשר רציני.
לדברי החוקרת, השמרנות המינית מתחילה כבר בשלב הכינויים. במידה וגבר יכנה את עצמו בשם מיני או בעל קונוטציה מינית, הנשים כלל לא יענו לו. אפילו כינוי כמו "המאצ'ו" יגרור עניין מועט ביותר. לעומת זאת, כינויים של פילוסופים, היסטוריונים או אנשי תרבות יזכו בעניין רב. בכל כרטיס מופיע מקום לציין את היחס כלפי יחסי מין. גם במקרה זה, גבר שייפרט את העדפותיו ישאר ללא מענה. "צריך לזכור שכולן גדלו בבית סובייטי. בית סגור, מסורתי ולא דמוקרטי, שבו הקווים מאוד ברורים ויודעים מה מותר ומה אסור. אומנם ברגע שהן הגיעו לארץ הן נפתחו לתרבות ליברלית יותר, אבל כנראה יש דברים שהוטמעו מגיל צעיר", הסבירה החוקרת.
מהמחקר עולות נקודות נוספות שמפרידות בין התרבות הישראלית לתרבות שבה גדלו. למרות שכל הנשים שרואיינו היו סטודנטיות או אקדמאיות, שמדברות ביום-יום בעברית ונמצאות בסביבה תרבותית ישראלית, הרי שבאתרי ההיכרויות באינטרנט הן מתקשרות ברוסית בלבד. במידה והגיעו אליהן פניות בעברית או אפילו באנגלית, הן לא ענו.
"בראיונות העומק גיליתי הרבה סטריאוטיפים על הגבר הישראלי, ובמיוחד על כך שהוא מעוניין רק במין. אבל מעבר לכך, מדובר בשימוש ייחודי באינטרנט. זה המקום היחיד שבו הן יכולות להתאים את הסביבה אל הרצונות התרבותיים שלהן ולא להתאים את עצמן לסביבה. הן מצאו באינטרנט את הסביבה התרבותית שחסרה להן", ציינה ווייסקופף והוסיפה שהדרישה של הנשים לדעת רוסית כל כך גבוהה, עד שאפילו טעויות כתיב או תחביר לא מתקבלות בהבנה.
