חיזוק משפחות כיחידה תומכת - בהן ישנם אנשים הסובלים ממוגבלות פיזית קשה - יסייע בקידום החיים העצמאיים שלהם בקהילה. כך עולה מדוח מחקר ראשון שמפרסמים היחידה לקידום נכויות ושיקום בג'וינט ישראל ואוניברסיטת חיפה לרגל יום המשפחה החל היום (18.2.07).
הדוח מציין, כי בני משפחה הם שותפים טבעיים, אינטימיים ותומכים מול אתגרי החיים עם מוגבלות. עם זאת, כיום המענים שמערכות השירותים מספקות מיועדים לאדם עם הנכות ולא למשפחה כמערכת. פיתוח שירותים חיוניים שחסרים כיום, יקדם קיום חיים עצמאים של החיים עם מוגבלויות בקהילה.
מנתוני הדוח עולה, כי הרוב הגדול של אנשים הסובלים מנכויות חיים עם בני משפחה. כמו-כן, בקרב מקבלי קצבאות נכות מהמוסד לביטוח לאומי: 91% חיים עם בני משפחה (בני זוג ו/או ילדים, הורים); 56% נשואים ולכמחציתם יש ילדים (מתוך מקבלי קצבאות, מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי, 2004).
הדוח נכתב על-ידי ד"ר דבורית גלעד, והוא בחן סוגיות מרכזיות הנוגעות להתמודדות משפחתית של אנשים בגילאי 64-21 החיים עם מוגבלות פיזית קשה כעצמאיים בקהילה.
הדוח מציע לקבוע מדיניות, פיתוח ידע ותוכניות הכשרה וכן להקים שירותים מתאימים עבור המערכת המשפחתית המסייעת לחיים עצמאיים של אנשים עם מוגבלות בקהילה.
כמו-כן, הדוח מצביע על צרכים בקרב משפחות לאנשים עם מוגבלות פיזיות קשות מנקודת מבט של משתתפים שונים: אנשים עם מוגבלות, בני משפחה ואנשי שירותים פורמליים ולא פורמליים. ההמלצות עולות בקנה אחד עם ממצאים מדוח מחקר על מערך תומך חיים עצמאיים בקהילה שיצא על-ידי מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל המצביע על-כך שהמשפחה זקוקה למידע ותמיכה כמערכת בצמתים מרכזיים בחיי האדם עם הנכות כגון: הפיכה לנכה באמצע החיים, עזיבה של בוגר נכה את בית הוריו, יצירת זוגיות חדשה, הריון, הורות ועוד.