שרונה ודוד שמואלי מבת-ים הזמינו בחודש ינואר אשתקד ארונות מטבח מחברת דו איט מטבחים להרכבה עצמית בע"מ מראשון לציון. הזוג הזמין צבע מסוים (בכתב התביעה לא צוין איזה צבע- א.פ.) וקיבל צבע אחר לגמרי. "למרות ששילמנו את התמורה עבור הארונות הם הותקנו באיחור של 19 יום. ביום ההתקנה התברר שארונות המטבח יוצרו בצבע שונה מזה שהוזמן ולאחר מחאתנו המתקין פירק את הארונות כדי לייצרם שוב בצבע שהוזמן".
לאחר שלושה ימים הובאו ארונות חדשים והתברר ששוב נעשתה טעות. הארונות לא היו בצבע שהזמין הזוג שמואל והארונות נלקחו אחר כבוד. בחלוף שלושה שבועות הוזמן הזוג שמואל למפעל ובחר בצבע המתאים. בערב פסח הגיע מתקין לביתם והסיפור חזר על עצמו. שוב התברר שהארונות אינם בצבע הנכסף. "הובטח לנו שבתום החג הדלתות יוחלפו ונקבל דלתות בצבע שהוזמן".
מילים לחוד ומעשים לחוד. החברה סירבה להחליף את הארונות ודחתה את התובעים ב"לך ושוב". הזוג שמואלי תבע בחודש שעבר את חברת דו איט מטבחים בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 17,000 שקל. לטענתו, התנהגות החברה מהווה הפרה גסה של ההסכם שנחתם עמה. "נאלצנו להזמין דלתות חדשות בעלות של 8,000 שקל. כמו כן נגרמה לנו עוגמת נפש, הוצאות טלפוניות ובגין שעות המתנה רבות למתקינים שהבטיחו להגיע ולא הגיעו, בזבוז ימי עבודה, ונסיעות הנאמדים בסך של 15,000 שקל".
הזוג הדגיש שתבע "רק" 17,000 שקל כדי להיכנס לגבול הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות (הסכום המקסימלי הינו 17,800 שקל - א.פ.). כמו כן ביקש מבית המשפט לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד.
לכתב התביעה צורף מכתב ששיגר עורך דין של הנתבעת לפרקליט התובעים בחודש יולי אשתקד: "למרשתי לא ברור על מה מלינים מרשיך ומדוע לאחר שעשתה הכול לרצותם שיהיו לקוחות מרוצים הם מבקשים פיצוי - על מה ולמה? החברה מילאה אחר כל התחייבויותיה ללא סטייה מהמתחייב בהזמנה ולא החסירה כל מאמץ. לא ברור מדוע יש מקום לפיצוי מרשיך, ומה דרך חישובו.
טרם הוגש כתב הגנה ובית המשפט ידון בתיק בחודש אפריל.
כאשר בעל דין טוען שעליו לשלם סכום מסוים עבור מוצר עליו לצרף אסמכתא לכך. אחרת טענותיו נטענות בעלמא וכל הטוען עליו הראייה.
בית המשפט אינו מעניק פיצוי בגין עוגמת נפש כשנגרם נזק לרכוש.
