היום לפני 87 שנה, ב-1 במרס 1920, נופלת תל חי.
אדמות תל חי נרכשו בשנת 1893 על-ידי הברון רוטשילד. המקום יושב לראשונה ב-1905 ותוך שנתיים החל לפעול כמשק חקלאי. קבוצה מוותיקי "השומר" ואנשי "הרועה" שהתיישבו במקום הם שהעניקו לו את שמו - "תל חי", בדומה לשם המקום בערבית "טלחה".
בתחילת 1920 החלו הערבים לתקוף את המקום, יחד עם תקיפות של יישובים יהודיים אחרים בגליל העליון - כפר גלעדי ומטולה. התסיסה הערבית באזור, שבמהלכה הותקף גם היישוב הקטן תל חי, לא היתה קשורה דווקא להתיישבות היהודית אלא כוונה נגד הנוכחות הצרפתית באזור.
אנשי תל חי, למרות ההתקפות הבלתי פוסקות, נשארו במקום וקראו לאנשים ממרכז הארץ לבוא ולסייע בהגנה המקום. המתיישבים שראו את טעם חייהם בעבודת האדמה, החליטו להמשיך בעבודתם למרות הסיכונים.
אל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, עליהם פיקד יוסף טרומפלדור. בתאריך י"א באדר תר"פ, 1 במרס 1920 הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים חמושים. בתירוצים שונים נכנסו אל המבנים והפתיעו את המתיישבים כשפתחו עליהם באש. טרומפלדור נתן הוראה להשיב באש ומיד החל קרב יריות.
להתקפה הצטרפו גם המוני ערבים שהיו מחוץ לחצר. בשל האבידות הרבות מבין המתיישבים והמתנדבים והסיכוי הקלוש למפנה בקרב, מחליטים המגינים לנטוש כשמגיעה הפוגה בקרב. הם עוברים אל כפר גלעדי ובדרך לשם מת יוסף טרופלדור מפצעיו. לפני מותו הוא מספיק לומר את המשפט שיישמר בספרי ההסטוריה לנצח "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".
נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. החצר משמשת כיום כאתר זיכרון היסטורי ובבית הקברות הוצב פסל "האריה השואג" של אהרון מלניקוב מ-1926 לזכר המגינים. סמוך לתל חי הוקמה לאחר שנים עיירת הפיתוח קריית שמונה, על שם שמונת מגיני תל חי.
עמידת הגבורה של המגינים היתה לסמל ובזכותם נכלל האזור כולו בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל. בי"א באדר מתקיים מדי שנה ברחבת האריה השואג טקס זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי המייצגים מאז לחימת מעטים מול רבים ואת קדושת ערך ההתיישבות הציונית.
