ראש צוות טכנאי מחברת מעליות שינדלר זוכה מאשמת פיקוח רשלני, היא עבירת רשלנות פלילית, לאחר שידו של פועל נקטעה בתאונת עבודה בקניון עזריאלי.
השופטת גיליה רביד קבעה (ג', 13.3.07) כי לפי חוק העונשין, במקרה של תאונת עבודה לא ניתן להאשים איש מקצוע שנכח במקום בפיקוח רשלני, כל עוד הוא לא הוגדר כמפקח. עצם הבנתו של איש המקצוע במכונה שגרמה לתאונת עבודה ובסכנות הכרוכות בהפעלתה אינה הופכת אותו לאשם.
לפני כ-7 וחצי שנים אירעה תאונת עבודה במרכז עזריאלי שהיה אז בשלבי בנייה סופיים ובה נכרתה ידו של פועל בניין בולגרי מירידת משקולת המעלית כחלק מפעולתה הרגילה. ידו של הפועל נקטעה לאחר שקיבל הוראה ממנהל העבודה במקום לנקות את פיר המעלית, כאשר עבודת המעלית לא הופסקה. למרות שחברת המעליות שינדלר-נחושתן החזיקה במתחם הקניון הנבנה צוות אחזקה קבוע, פעולת ניקוי הפיר נעשתה ללא תיאום עמה ומבלי שהטכנאי הבכיר במקום התבקש לוודא כי פעולת הניקוי מתבצעת כראוי.
בעקבות תאונת העבודה הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד מנהל העבודה מטעם בעלי הקניון ונגד טכנאי המעליות הבכיר, שניהם בגין פיקוח רשלני. הפרקליטות טענה כי טכנאי המעליות אחראי מעצם הימצאותו במקום. מנגד טען הנאשם, באמצעות עוה"ד יחיאל כשר, כי למרות שהיה איש המקצוע הבכיר בתחום המעליות באתר, לא הוא שיצר את הסיכון, לא הוא נכח בזמן התאונה ולא היתה לו שליטה על קבלת ההחלטות בנושא. יתרה על כך, על-מנת להרשיע על-פי סעיף הפיקוח הרשלני יש צורך בקשר הדוק וקרוב בין הגורם המסכן ובין הגורם המפקח, קשר שלא היה במקרה זה.
בית המשפט קיבל את טענת באי כוחו של טכנאי המעליות, עוה"ד כשר ומנדה והחליט לדחות את הפרשנות המרחיבה של המדינה להגדרה של "פיקוח" ולזכות את הטכנאי מהאשמה הפלילית החמורה. השופטת רביד פסקה, כי "המציאות וניסיון החיים מלמדים שיתכנו לא מעט מקרים שבהם גם כאשר מתרחש מקרה במקום עבודתו של אדם בקשר לתחומי מקצועיותו, לא ניתן לומר שהיה בעמדה של "פיקוח" על המכונה הספציפית שהיתה מעורבת בתאונה".
