מחקר חדש של מכון ירושלים לחקר ישראל מציג את פרי עבודתו של צוות חשיבה בראשות פרופ' רות לפידות, כלת פרס ישראל. המחקר תחת הכותרת "האגן ההיסטורי של ירושלים - בעיות וחלופות לפתרונן", אותו ערך אמנון רמון, מתפרסם ומציע חלופות שונות להסדר בשטח שאותו מכנה צוות החשיבה בשם "האגן ההיסטורי של ירושלים", כאשר הכוונה היא לא רק להר הבית ולכותל, אלא גם לכל העיר העתיקה ואף לסביבותיה, דוגמת מקומות כמו הר ציון. בשטח זה נמצאים 95 אחוזים מן המקומות המקודשים לדתות השונות.
לדבריהם, האגן הוא לב-לבו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני ומקום מקודש ונערץ למאות מיליונים של מאמינים. המתיחות המתמשכת בארץ ובעולם בשבועות האחרונים סביב החפירות הארכיאולוגיות לצורך בניית הגשר למרגלות שער המוגרבים ובואן של המשלחות של אונסקו וממשלת טורקיה לירושלים, מוכיחים, לדברי מחברי המסמך, עד כמה רגיש ונפיץ המצב באגן ההיסטורי ועד כמה נשואות עיני הקהילה הבינלאומית כולה לכל שינוי שנעשה בו.
החידוש המרכזי במחקר הוא הדיון בהצעות למעורבות בינלאומית (במינונים שונים) בניהול האגן ההיסטורי של ירושלים. הנחת המוצא של צוות החשיבה (שלטענתם מתאשרת גם בעקבות תוצאות מלחמת לבנון השנייה) היא שבמעורבות זו טמונים סיכויים טובים יותר להסדר, לאור חוסר האמון העמוק השורר בין שני הצדדים לסכסוך, ולאור חשיבותו הדתית והתרבותית העצומה של האגן ההיסטורי לבני שלוש הדתות ברחבי העולם.
ההצעות של הצוות לחלופות בנושא השליטה באגן ההיסטורי הן:
- חלופה 1 - שליטה ישראלית עם אפשרות לאוטונומיה לפלשתינים ומשטר מיוחד למקומות הקדושים;
- חלופה 2 - שליטה פלשתינית עם אפשרות לאוטונומיה ליהודים ומשטר מיוחד למקומות הקדושים;
- חלופה 3 - חלוקה טריטוריאלית של האגן בין הצדדים ומעורבות בינלאומית בתחומים מסוימים ורגישים;
- חלופה 4 - ניהול משותף וחלוקת סמכויות באגן בין הצדדים עם "גיבוי" בינלאומי במידה שההסכם יופר;
- חלופה 5 - ניהול בינלאומי של האגן והאצלת סמכויות לצדדים בתחומים כחינוך וניהול המקומות הקדושים.
חוקרי מכון ירושלים מתמקדים בשלוש החלופות האחרונות ובניסיון להעריכן על-פי קריטריונים שונים מנקודת מבט של המומחים השונים בצוות החשיבה. במכון מדגישים בפני Nfc כי אומנם אין שום סיכוי שהצעותיהם יתקבלו, אולם ביום מן הימים יצטרכו להביא את המחקר בחשבון, כאשר מגיעים להסדר.
