|
|
אולמרט ופרס. בעצה אחת
|
|
|
|
|
|
|
|
"איבדנו קצת מכוח ההרתעה הבינלאומי. אנחנו היום נחשבים חלשים ממה שהיינו. איבדנו כוח הרתעה גם בעיני הערבים, שזה מתבטא בסימנים של דה לגיטימציה נגד ישראל" | |
|
|
|
|
ועדת וינוגרד מפרסמת עדויות ראשונות מן החקירה על אופן ניהולה של מלחמת לבנון השנייה. המשנה לראש הממשלה אמר לחברי הוועדה כי לו היה הדבר תלוי בו לא היה פותח במלחמה, ולא היה יוצר רשימת מטרות למלחמה. שמעון פרס אמר כי "מדינת ישראל הותקפה, והיה עליה להדוף את ההתקפה". עדותו מעלה סימן שאלה באשר לאופן התנהלותו במהלך המלחמה.
עוד אמר פרס כי חשב שצה"ל אינו ערוך למלחמה, משום שהצבא נועד להילחם בצבא אחר ולא בארגון טרור. הוא הוסיף כי הייתה זו הפעם הראשונה בה נלחמה ישראל מלחמה בליסטית ולא מלחמה טריטוריאלית. להערכתו, הייתה המפלה במלחמה מפלה פסיכולוגית, משום שארגון חיזבאללה התהדר בדובר המוכשר, כלשונו, חסן נסראללה, ואילו בישראל תקפו הכל זה את זה ללא הרף כערב-רב ונצרה קקופוניה, כאשר גם קצינים מצוינים לא היו נואמים גדולים. "הצבא לא היה מוכן, נכנס עייף למלחמה, ובזבז את כוחותיו בקרבות אכזריים בעזה ובמקומות אחרים. חיזבאללה לא השיג דבר, אלא רק הרס בלבנון. הוא המשיך בקרבות בגלל שיקולים פנים-לבנוניים". פרס הסביר כי חיזבאללה לא ידע להסביר לאנשיו מדוע יצא למלחמה.
"איבדנו מכושר ההרתעה"
לדברי השר פרס, אי אפשר לומר עם זה שמדובר במלחמה מוצלחת. "העולם התייצב לצד ישראל, מפני שהיא חלשה, ולא מפני שהיא צודקת". המשנה לראש הממשלה הוסיף כי "העולם התייצב לימיננו, אבל בצורה לא נעימה. מפני שאנחנו חלשים לא כי אנחנו צודקים. הייתה הרגשה שישראל איננה מה שהייתה תמיד, לא מפתיעה, לא מזהירה, לא יצירתית. איבדנו קצת מכוח ההרתעה הבינלאומי. אנחנו היום נחשבים חלשים ממה שהיינו. איבדנו כוח הרתעה גם בעיני הערבים, שזה מתבטא בסימנים של דה לגיטימציה נגד ישראל".
"לפני המלחמה הזאת העולם הערבי פחות או יותר השלים עם קיומה של מדינת ישראל, חוץ מאחמדיניג'אד, אבל התחיל כרסום. אגב אני אומר את זה כאיש שמאל". פרס הוסיף כי לא ניתן למנוע חימוש גרעין במזה"ת במהלך 10-5 השנים הקרובות, וכי על ישראל ליצורמצב של שלום שישלול את הלגיטימציה להתקפתה.
הוא אמר כי שר צריך להיות לויאלי, כלשונו, ולכן נמנע ממתיחת ביקורתהןבמישרין והן בעקיפין באופן שיטתי וכי מטבעה של מלחמה שיהיו בה טעויות. הוא הוסיף כי סבר אחרת מאולמרט שהגדיר את מטרות למלחמה כהשבת הבנים הביתה.
ראש מל"ח: לא עוסקים בפתרונות רווחה כלכלית
ראש משק לשעת חירום (מל"ח), תת-אלוף ארנון בן עמי, אמר לוועדה כי בעת המלחמה הייתה תפיסה מוטעית, ולפיה אמור מל"ח להיות הגוף המתאם של כל צרכי המדינה, וכי הדבר אינו כך. "כדי שיוכל לענות על כל הצרכים, ובכללם צורכי רווחה ופסיכולוגיה, יש להעניק למל"ח כלים רבים יותר מאלה שהיו לו, ויש להגדיל את תקציביו".
לדברי בן עמי, משק לשעת חירום אמור לספק לאוכלוסיה שירותים חיוניים הדרושים לקיומה במצבי חירום. "מתן פתרונות של רווחה כלכלית נתון בידי הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה", אמר הקצין.
אלוף (מיל.) עמוס מלכא, לשעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל (בשנים 1998-2001), אמר בעדותו כי צה"ל התמקד לפני המלחמה בעניין הפלשתיני, והזניח עניינים אחרים.
"מבחינה אפקטיבית היא לא קיימת עד היום, היא לא היתה קיימת אף פעם. מינו אותה ועושים אותה ברמת השרון. ארבע שנים ישבתי בדיוני קבינט - לא היה אף דיון אחד שראש המועצה ישב סביב השולחן. אין מועצה לביטחון לאומי, הלוואי שהיתה", אמר מלכא.
"הערכתנו הייתה שהמזרח התיכון קורא יותר את המסרים של נסראללה מאשר את המסרים של אהוד ברק. הערכתנו הייתה שתהיה השפעה גם על הזירה הפלשתינית. אנחנו ראינו שמאותו נאום מפורסם של נסראללה בבינת ג'בל (נאום קורי העכביש, מ.ט.) הוא פנה אל הפלשתינים ואמר: עכשיו התור שלכם. כל מי שינסה לבוא ולהגיד שזה מה שהניע את האינטיפאדה השנייה, אני אומר לו שהוא אומר דברים לא אחראיים. אבל זה בהחלט תדלק והוסיף רוח גב למהלכים שנחזו מראש. האפקטים של הנסיגה הזאת היו אפקטים שליליים", דבריו.