חרף הפניות הרבות, ולמרות קריאת ועדת החינוך (27.2.07), שרת החינוך עומדת בסירובה. יולי תמיר אינה עקבית ברציפות השלטונית של משרדה, ופיטרה את הממונה על זכויות התלמיד במשרדה. תמיר לא הסתפקה בכך ואף ביטלה את התקן למשרה.
אפילו חברה לסיעה, יו”ר ועדת החינוך, ח”כ מיכאל מלכיאור, לא חסך במילים: ”התנהלות משרד החינוך כלפי החוק במדינה מקוממת. המשרד מפר ברגל גסה את הדברים הבסיסיים בחוק זכויות התלמיד".
תמיר מתעלמת מהפניות ופורום יושבי-ראש ועדי ההורים היישוביים מוחה על מה שהגדיר כלא פחות מאשר פגיעה בילדים. יושב-ראש ארגון ההורים בירושלים, אתי בנימין, אמרה ל-Nfc כי השרה אמרה בתחילה כי אינה מרוצה מהעיצוב הגרפי של הזכויות, והבטיחה שתפיץ את מנשר זכויות התלמיד ביום התלמיד, אך גם זה לא נעשה, ופעם אחר פעם דוחה אותם השרה בקש. אתי בנימין הוסיפה כי באין מי שייתן מענה לפניות ולשאלות בנושא, נפתחה
כתובת דואר אלקטרוני חדשה אשר אליה יוכלו הורים ותלמידים לפנות ולשאול שאלות, וכן להעלות סוגיות בנושא זכויות, כאשר צוות מומחים בנושא זה ישיב להם.
חוק זכויות התלמיד חוקק בשנת 2000 ביוזמת ח"כ סילבן שלום. החוק תקף לתלמידים בחינוך הקדם-יסודי, בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי. לחוק שתי תקנות בלבד שנכתבו עד כה כחלק ממדיניות במערכת החינוך ליישום חוק זכויות התלמיד. התקנות מהוות מעין "הוראות הפעלה" לחוק, ושתיהן משמעותיות לתלמידים בחינוך העל-יסודי. החוק עוסק בזכות לחינוך לכל ילד וילדה, באיסור הפליה, בכבוד לכל תלמיד, בזכות להישמע, בזכות להליך הוגן בעת הרחקה לצמיתות, בזכות להיבחן בבחינות בגרות, בזכות לחיסיון מידע , בזכות לאמצעי משמעת מכבדים - איסור ענישה משפילה ואיסור ענישה גופנית, באי-פגיעה בתלמיד בשל מעשה הוריו.
הזכות לדעת את החוק
עצם הזכות לדעת את החוק מוזכרת פעמיים בחוק זה, כאילו צפו המחוקקים מראש את המגמה של משרד החינוך כיום לחסום כל פרסום מקיף של החוק. בשנת 2003, הוגשה הצעה ע"י השופטת סביונה רוט לוי והצוות שליווה אותה במשרד המשפטים להרחבת חוק זכויות התלמיד. הוועדה שהוקמה במשרד החינוך סיימה מזמן את מסקנותיה, אך שרת החינוך מעכבת את הגשת המסמך המרחיב את זכויות התלמיד לכנסת, וסיבותיה עימה.
האם עובר משרד החינוך על החוק
סעיף 4 בחוק זכויות התלמיד מורה לשר החינוך להתקין תקנות על-מנת ליידע את ציבור התלמידים בדבר החוק. סעיף 21 מרחיב ואומר (תיקון בחוק): "הוראות חוק זה יובאו לראשונה לידיעת התלמידים והוריהם כאמור בסעיף 4 בתוך 45 ימים מיום פרסומו של חוק זה... לא קבע השר כאמור... יובאו הוראות חוק זה לידיעת התלמידים והוריהם על-ידי מנהלי מוסדות החינוך".
"לא בכדי בוחרת שרת החינוך להעלים את הממונה על זכויות התלמיד ולא לקדם את הידע הנדרש אצל ציבור עובדי ההוראה, קרי: חוק זכויות התלמיד הנכתב בזיקה לחוקי מדינה נוספים המגנים על תלמידים. הלכך כולנו חייבים להירתם ולפרסם בשלב הראשון את חוק זכויות התלמיד והתקנות הנלוות לו, כך שהחוק יובא לידיעת כל בית בו לומדים תלמידים במערכת החינוך", הסבירה בנימין.
לדבריה, החוק אומנם נראה פשוט וברור, אך יש בו דברים נסתרים שחובה על כולנו ללמוד ולדעת. היא אינה מסתפקת בכך ומבקשת מכם ליזום השתלמויות מרכזיות להורים מובילים, בידיעת החוקים.
