שתיית אלכוהול מוגזמת משבשת את קצב הלב

הרמת כוסית לעיתים קרובות מדי עלולה להעמיד את השתיינים הכבדים שביננו בסיכון לפרפור פרוזדורי - מצב לבבי מסוכן שעלול לגרום לשבץ או לאי ספיקת לב, כך מזהירים חוקרים בריטיים.

למרבה המזל, הורדת צריכת האלכוהול אפילו במעט מביאה להבדל משמעותי, כך על-פי ממצאי המחקר שיוצגו ביום חמישי בכינוס השנתי של האגודה לקצב הלב שיתקיים בדנבר.

שתייה מתונה היא שתייה בטוחה

שתייה מתונה היא בטוחה ואינה מעלה באופן משמעותי את הסיכויים לפתח פרפרור פרוזדורי (AF). עם זאת, שתייה מוגזמת נמצאה קשורה במידה משמותית לעלייה בסיכוי לפתח AF.

פרפור פרוזדורי הוא קצב הלב החריג השכיח ביותר. מחקר שנעשה לאחרונה הראה כי הבעיה עלולה להיות שכיחה אף יותר מאשר העריכו חוקרים קודם לכן. מחקר זה, שפורסם בעיתון "Circulation" העריך כי 5.1 מיליון אמריקנים סובלים מפרפור פרוזדורי, ולא 2.2 מיליון כפי ששיערו בתחילה.

AF הופך לבעיה בריאותית ציבורית שהולכת וגדלה, דואגים החוקרים, וזאת משום שהמצב קשור לעלייה של פי חמישה בסיכון לשבץ, פי שלושה בסיכון לאי ספיקת לב ופי שניים בסיכון למוות. שתייה נמצאה קשורה למחלות של הלב בעבר, כולל הפרעות לקצב הלב.

החגים - תקופה מסוכנת

קיימת שכיחות גבוהה יותר להפרעות בקצב הלב סביב תקופת החגים, מה שתורם לעלייה במצב המכונה "תסמונת הלב בחגים". סביב תקופת החגים, כאשר אנשים שותים אלכוהול יותר מהכמות אליה הם מורגלים, אנשים רבים יותר מגיעים עם מצב חדש של פרפור פרוזדורי. לכן, קיימת מידה מסויימת של קורלציה בין צריכת אלכוהול לפרפור פרוזדורי.

על-פי עורכי המחקר, שתייה מוגזמת נמצאה קשורה גם לפרפור פרוזדורי בעבר, אך למרות זאת, נתונים על צריכת אלכוהול בטווח הארוך והסיכון הכרוך בכך פחות ברורים.

לצורך המחקר הנוכחי, כל החולים שהגיעו למרפאה להפרעות בקצב הלב בבית החולים 'Charing Cross' שבלונדון עם תסמינים של הפרעה חדשה בקצב הלב נשאלו לגבי הצריכה השבועית של אלכוהול.

המשתתפים חולקו לקבוצות על-פי כמות השתייה ששתו; אלו שנמנעו באופן מוחלט משתיית משקאות חריפים, שתיינים מתונים (1-14 יחידות לשבוע לנשים ו-1-21 יחידות לשבוע לגברים), ומטופלים ששתו בצורה מוגזמת (כל כמות מעל כמות שהוגדרה כמתונה). במחקר, שתי יחידות היו שוות ערך לפיינט בירה (שמינית גלון).

אלו שסבלו מפרפור פרוזדורי הושוו לאלו שלא סבלו מקצב הלב הלא סדיר. כמחצית (48%) מהאנשים בכל קבוצה היו שתיינים מתונים, מה שהראה כי שתייה מתונה לא גרמה לעלייה בסיכון.

שכיחות השתייה המוגזמת היתה גבוהה הרבה יותר אצל חולים עם פרפור פרוזדורי מאשר אצל חולים שלא סבלו מהמצב (27% לעומת 17% בהתאמה).

הסיכון עולה עם כל לגימה

למעשה, שתיינים כבדים אלו העלו את הסיכון לפרפור פרוזדורי ב-2% לכל יחידה נוספת ששתו בהשוואה לאלו שלא שתו.

לא ברור כיצד האלכוהול ואי סדירות בקצב הלב קשורים, אך מומחים מציעים לכך מספר תאוריות. האחת היא כי שתייה מוגזמת מגבירה את תגובת "הילחם או ברח" של הגוף. אחרת היא כי שתייה עלולה להעלות את רמת חומצות השומן במחזור הדם.

מספר מנגנונים זוהו במספר קטן של מחקרים, כולל מצב של אדרנלין גבוה בזמן גמילה משתיית אלכוהול וקצב לב לקוי. בכל מקרה, צמצום צריכת האלכוהול יכול להוריד את הסיכון.

החוקרים גילו כי אחד מכל חמישה, מבין 984 החולים שבדקו במחקר, הודה כי שתה יותר מהכמות המומלצת, ובמידה וניתן יהיה לשנות התנהגות זו, הרי שאפשר להעריך כי הדבר יסתכם בירידה משמעותית במספר המקרים החדשים של פרפור פרוזדורי.