משבר במוסדות ההכשרה המקצועית

ארגון המכללות טוען כי הנהלים החדשים הם "תגובה היסטרית ובלתי ראויה לכישלון מערך הפיקוח של מה"ט שבא לידי בטוי בחוסר יכולתו להבחין בעוד מועד בסימנים שבישרו את קריסת שניים ממוסדות ההכשרה בעת האחרונה. במקום לשים דגש על פיקוח מקצועי ופדגוגי, מה"ט מחפש פתרונות ניהול חסרי תוקף חוקי, שעלולים בסופו של דבר תביא לקריסת כל המערכת. במקום לבקר אותנו, שמבקר המדינה יבדוק את מה"ט כיצד הוזרמו תקציבים למכללות לפני קריסה".

האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת פועל זה שנים באמצעות אחת מזרועותיו, מה"ט [מכון להכשרה טכנולוגית], על-מנת "להבטיח השכלה והכשרה מקצועית של עובדים בתחומים טכנולוגיים", זאת על-ידי בקרה ופיקוח על תוכניות ההכשרה הטכנולגית המתקיימות במוסדות חינוך על-תיכוניים להנדסאים ולטכנאים ועל-ידי סבסוד שכר הלימוד של הלומדים בהם.

מדובר בתשתית של כ-100 מכללות ובתי ספר, המכשירים כ-21 אלף סטודנטים בכל רחבי הארץ, בסיוע תקציב ממשלתי של כ-125 מיליון שקל. לאחרונה, בעקבות קריסת שני מוסדות הכשרה גדולים, החליט מה"ט בראשות לימור ניסן, שמונתה לתפקידה על-ידי רענן דינור, מי שהיה מנכ"ל משרד התמ"ת בזמנו של אהוד אולמרט, להדק את הפיקוח על המוסדות הללו ועל הניהול הכספי שלהם, ולווסת את מספר התלמידים הלומדים בהם. לשם כך הוציאה ניסן ספר נהלים חדש, שהמוסדות נדרשו ליישמו עד תחילת חודש יוני.

ניסן גם הודיעה על הקמת ועדת הסמכה שתבחן כל אחד מהמוסדות ותקבע אם הוא ראוי לקבל הכרה רשמית ולהנות מסבסוד שכר הלימוד. לטענת ארגון המכללות, אין כל בסיס חוקי להקמת ועדה זו ועצם הקמתה פוגע בחוק יסוד חופש העיסוק. בנוסף טוען הארגון כי הקריטריונים שגיבשה ניסן להכרה במוסדות, לוקים בחוסר סבירות ויש בהם פגיעה בערכי השיוויון. כך למשל, קביעת רמת ההשגים של התלמידים כקריטריון עלולה לגרום שהמכללות ידחו תלמידים חלשים, על-מנת לא לפגוע בממוצע ההישגים שלהן.

לפי הנוהל החדש שקבעה ניסן, תנאי לפתיחת מגמה, או מוסד, הוא אי קיומם של מגמה או מוסד מתחרים ברדיוס של 30 ק"מ. לטענת ארגון המכללות, תנאי זה נוגד את חוק חופש העיסוק. נוהל אחר שקבעה ניסן מחייב מוסד חדש למצוא לעצמו "מוסד חונך" ולהתקשר עמו בחוזה כתנאי לאישורו. ניסן גם הודיעה כי מה"ט שומר לעצמו להודיע על אישור מגמה או מוסד, עד חודש לפני פתיחת שנת הלימודים וכי ניתן יהיה לבטל הכרה במוסד, או במגמה במהלך שנת הלימודים. דבר שלטענת ארגון המכללות, יחבל ביכולת להיערך לפתיחת מגמות, או מוסדות חדשים.

ניסן גם שינתה את הנהלים הנוגעים להעברת כספים למוסדות ההכשרה. בין היתר נקבע שמה"ט יעביר למוסדות מדי חודש רק 80% משכר הלימוד ובסוף השנה יתחשבן אתם על היתרה. כמו כן יוכל מה"ט להיכנס לחשבונות הבנק של המכללות ובתי הספר להנדסאים ולטכנאים, ולחייב אותם להפקיד ערבות בנקאית נגד שכר הלימוד של התלמידים.

דוברת משרד התמ"ת מסרה בתגובה, כי "בשל העובדה שבשנה האחרונה נקלעו מספר מכללות לקשיים תקציביים ואף הגיעו לפירוק תחת בית משפט, מה"ט דאג להמשך לימודיהם של הסטודנטים במכללות אחרות יציבות ואיכותיות. כתוצאה החלטנו על הידוק הפיקוח והבקרה של התקציב הציבורי ומכאן שמנו דגש בחוברת על בדיקת האיתנות הפיננסית של המכללה".

לטענת הדוברת התקנות באות בין היתר להבטיח כי "תקציב מה"ט המוגבל" ינוצל בצורה מיטבית "להבטיח הכשרה של עובדים מקצועיים בתחומים טכנולוגיים מתקדמים הדרושים לתעשיה ולמשק הישראלי". הדוברת הוסיפה כי השינוי בתזרים הכספים למכללות לפיו במהלך השנה יקבלו המכללות רק 80% מהתקציב, נקבע "לאור שינויים בתהליך הבקרה והבדיקה".

באשר לחובה לחתום על חוזה עם "מוסד חונך" מסרה הדוברת כי מדובר ב"נוהל הקיים מזה שנים שמטרתו לסייע למוסד החדש להשתלב במהירות בדרישות הפדגוגיות והמקצועיות". באשר לקביעת רדיוס גיאוגרפי בין המוסדות, טוענת הדוברת, כי גם "נושא זה קיים שנים רבות במה"ט" וכי מטרתו להבטיח את רמת המוסדות. קביעת ההישגיות כמדד להכרה במוסד הוא לטענת הדוברת "ביטוי לאיכות הפדגגית של המכללה" ומטרתו להבטיח "בוגרים איכותיים לשוק התעסוקה".