מה המשותף ליהורם גאון, חתן פרס ישראל לזמר העברי; ליהושע פלפל, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע; לפרופסור עמוס קורצ'ין, ראש הקתדרה לנוירולוגיה באוניברסיטת תל אביב; ולצבי טרופ, יו"ר "רפאל" ויועצם הכלכלי של שרי הביטחון? כולם, כאיש אחד, נמנים עם בוגרי מחזור שנת 1957 של בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים.
בסוף השבוע האחרון נערך מפגש-מחזור נוסטלגי של הבוגרים (וכותב שורות אלה נמנה עמם) בבית ההארחה ב"יד השמונה", בואכה ירושלים. מטבע הדברים כבר זרקה השיבה בנערים ובנערות של אז, ולבני ה-68 של היום היה זה מפגש ראשון, מאז שהתראו לאחרונה על ספסל הלימודים של שנת 1957.
במפגש המרגש נטלו חלק גם ארבעה ממחנכי אותו מחזור, שנותרו בחיים: ד"ר שמואל קנלר, שהיה מנהל בית-הספר; המזרחן, פרופסור יעקב לנדאו, שהיה מחנך הכיתה; הכלכלן, פרופסור נחום גרוס, שהיה המורה לסוציולוגיה; ד"ר רות רוזנברג, המורה המיתולוגית לתנ"ך; ורות הרשלר-איילון, המורה לחינוך גופני ושיאנית-ישראל בריצת משוכות, שהיא גם אמו של סגן המפכ"ל של המשטרה דהיום, ניצב שחר איילון.
בין התלמידים לשעבר, שנטלו חלק במפגש, היו גם דנה אבידר, מזכירת ועדת החינוך של הכנסת ובתם של סגן הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, אלוף יוסף אבידר, וסופרת הילדים המיתולוגית, ימימה טשרנוביץ-אבידר, שכתבה, בין היתר, את ספרי הילדים הקלאסיים, "שמונה בעקבות אחד" ו"אחד משלנו", שעליהם גדלנו.
בתקופת לימודיה נעדרה דנה למשך חודשים אחדים מבית הספר, כשהצטרפה להוריה במוסקבה, שם כיהן אביה כשגריר-ישראל. באותם ימים זכתה דנה לפרסום עולמי, כאשר תמונת השייט שלה על הוולגה, לצידו של נשיא ברית-המועצות, אנטולי מיקויאן, התפרסמה בעיתוני הארץ והעולם.
והיה גם אריה אורגד, שדר החדשות המיתולוגי ומראשוני הבימאים של הטלוויזיה הישראלית, שהיה, בין היתר, יחד עם השדר משה תימור, מאלופי המתיחות הרדיופוניות המפורסמות.
המחזור שלנו הוציא מספר שיא של בוגרים, שהפכו ברבות הימים לפרופסורים באוניברסיטאות: אלכס צוקרמן, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב; עמוס קורצ'ין, ראש הקתדרה לנוירולוגיה באותה אוניברסיטה; אבישי מרגלית, מראשי החוג לפילוסופיה באוניברסיטה בירושלים: יוסי סדן (בנו של הסופר והאידישיסט, דב סדן), מראשי החוג למדעי המזרח באוניברסיטה העברית; חגית לבסקי, מראשי החוג ליהדות זמננו באוניברסיטה של ירושלים; ניסים בן-יוסף, מראשי הפקולטה לפיסיקה באותה אוניברסיטה, והמוסיקולוג, אליהו שלייפר, מראשי ה"היברו יוניון קולג'" והאקדמיה למוזיקה בירושלים.
בין בוגרי המחזור שלנו היו גם שלושה בוגרי להקת הנח"ל המיתולוגית ולהקת "התרנגולים": יהורם גאון, שהיה מפקד הלהקה וברבות הימים הפך לזמר הלאומי של ישראל ולשחקן, שהתפרסם, בעיקר כ"קזבלן"; עליזה רוזן, כיום שחקנית ה"חאן" הירושלמי; ותובל פטר, האקורדיוניסט המיתולוגי של שתי הלהקות.
בית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה נוסד לפני 68 שנים. בראשו עמדו ראשי מערכת החינוך בארץ וביניהם פרופסור בן-ציון דינור, לימים שר החינוך; ןהפרופסורים אליעזר ריגר, עקיבא ארנסט-סימון ואלכסנדר דושקין. בין הבוגרים המפורסמים של העבר הרחוק: יצחק נבון, בוגר המחזור הראשון ולימים נשיא המדינה; אהרן ברק, יו"ר מועצת התלמידים בזמני ולימים נשיא בית המשפט העליון; אסתר הרליץ, לימים שגרירת ישראל בהלסינקי; הזמרת רמה סמסונוב והשדרית המיתולוגית, רבקה מיכאלי.
מיקומו הראשון של בית-הספר היה על הר הצופים, משם נדד לשכונת עומריה ולאחר מכן לשכונת בית הכרם. בסופו של דבר הצדיק בית הספר את שמו, "ליד"א, שניתן לו כמעבדה פדגוגית של המוסד האקדמי הראשון בארץ: בית הספר שליד האוניברסיטה בירושלים. מאז ימיו הראשונים, לפני 68 שנה, ביקש בית הספר לרכז בין כתליו תלמידים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי וכושר יצירתי, מתוך מודעות לצרכיהם המיוחדים של תלמידים כאלה מחד, ומאידך - מתוך הכרה בכך שטיפוחה של עילית אינטלקטואלית, בעלת רמה גבוהה, היא צורך קיומי לכל חברה. כך אימץ בית הספר התיכון לעצמו את הדאגה לטיפוחו של נוער מוכשר ובעל יכולת, הן במדעי הרוח והן במדעי הטבע.
בוגרי בית הספר, מכל המחזורים, זוכרים בין מוריהם אנשי רוח וחוקרים בעלי שיעור קומה, שהיו מתווי-כיוון ומקור-השראה לרבים מבין תלמידיהם. מורים אלה הפכו, ברבות הימים, לאנשי-סגל בכירים במוסדות ההשכלה האקדמים בארץ, עוררו סקרנות אינטלקטואלית ופתחו את לבבות תלמידיהם ליופי, לעושר ולעיסוק בעניינים שברוח.
