היום לפני 40 שנה, ב-19 ביוני 1977, מציג מנחם בגין את ממשלתו בכנסת.
הבחירות נערכו ב-17 במאי אותה שנה והיו אלו הבחירות שבהן ניצח בגין לראשונה. יריבו של בגין במאבק על קול העם היה שמעון פרס.
ביום הבחירות, בשעה עשר בלילה, הודיע השדרן חיים יבין בדרמטיות "רבותי, מהפך!". המערך הובס וירד מ-51 מנדטים ל-32 מנדטים, ואילו הליכוד עלה מ-39 מנדטים ל-43 מנדטים.
היה זה יומו הגדול של מנחם בגין שלאחר שמונה מערכות בחירות הצליח להביס את המערך. בגין הקים קואליציה של 62 מנדטים,
ובצעד חסר תקדים הציע למשה דיין את תיק החוץ.
ב-19 בנובמבר 1977 אירע הביקור ההיסטורי של נשיא מצרים, אנואר סאדאת בארץ. ביום 18 בספטמבר 1978 נחתמו הסכמי קמפ דייויד, ולאחר מכן ב-26 במרס 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית. על הסכם השלום עם מצרים זכה בגין בפרס נובל לשלום במשותף עם סאדאת.
ביוני 1981 התקיימו בחירות נוספות, ושוב התמודד בגין מול שמעון פרס. למרות הסקרים שניבאו לו תבוסה הציג בגין מערכת בחירות סוערת והפך את הנושא העדתי לנושא המרכזי בבחירות, בהן ניצח לבסוף - התוצאות היו 48 מנדטים לליכוד ו-47 מנדטים למערך.
שנה לאחר מכן, ביוני 1982, בתגובה להתנקשות בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, הורה בגין על מבצע רחב היקף בלבנון בשם "מבצע שלום הגליל".
המבצע הסתבך וצה"ל שקע בבוץ הלבנוני ובסופו של דבר הואשם באחריות עקיפה לטבח שביצעו הפלנגות בפלשתינים במחנות הפליטים בסברה ושתילה. ועדת החקירה שקמה בעקבות הטבח - ועדת כהן, אמרה על מנחם בגין שלא שקל נכון את התוצאות הצפויות של מתן הרשאה לפלנגות להיכנס למחנות הפליטים.
בגין, שרעייתו עליזה שהיתה לו אוזן קשבת וכתף להישען עליה בכל שנות פעילותו, נפטרה בסמוך לכך, לא יכול היה עוד לעמוד בלחץ הציבורי וביום 28 באוגוסט 1983 הודיע בישיבת הממשלה על כוונתו להתפטר במילים "איני יכול להמשיך למלא את התפקיד הזה".
