לפעמים זה קורה. אני מתעוררת בלילה לתחושת נשיכה קלה בעורי, ומגלה שהבן זוג היקר, עימו בחרתי לחלוק את שמיכתי, מחזיק את ידי כאילו היתה עצם עסיסית, ונוגס. אם זה לא סימן שהבנאדם צריך בשר, אז מה כן? זה כנראה בעיקר סימן לכך שהגיע הזמן שאקח את ג' למסעדת בשרים. שינגוס בבקשה בצלע אמיתית ולא בידי הענוגה והשדופה מדי ממילא.
מבין כל האופציות שמציעה עיר הקודש לקרניבורים, בחרנו ללכת על בטוח: רשת בשרים. שלא כהרגלנו הרחקנו מעט ויצאנו מהעיר לכיוון מוצא, לסניף המקומי של הבלק סטיר, השלישי מבין שלושה סניפים (האחד בהרצליה פיתוח והשני בראש פינה).
לרשת שתי מטרות נאצלות. להאכיל אותך בכמות אדירה של בשר, ולעשות את זה בצורה הכי דרום אפריקנית שאפשר. אחרי שהיינות הדרום אפריקנים התחילו להיכנס קצת לתודעה הישראלית, אפשר רק לברך על היוזמה של ייבוא המטבח הבשרי המשובח של מדינת היהלומים. למי שבכל זאת מחפש קצת ישראליות, בימי רביעי מתקיימת בחצר המסעדה הופעה של שירי א"י הישנה והטובה.
את פנינו קידמה מלצרית מקסימה שפצחה בהסבר מפורט על המסעדה, הבשרים והתפריט. כבר בשלב התיאורים המפורטים על אופן יישון הבשר והסבריה של המלצרית על הנתחים השונים התחיל הריר שלי להצטבר בפינה הימנית של הפה, מבט חטוף בעיניו המזוגגות של ג' הסגיר את העובדה שהוא באותו מצב בדיוק.
הבשר, הסבירה המלצרית, מיושן במקום בואקום למשך מספר שבועות ומוגש ברטבים דרום אפריקניים, שאין מה לטרוח ולשאול על מרכיביהם מכיוון שמדובר בסוד כמוס ושמור רק לבעלי סיווג ביטחוני גבוה במיוחד. החלטנו די במהירות לבטוח במלצרית שלנו ולהפקיד בידה את גורלנו הקולינארי. הזמנו לפי המלצתה את מנת הדגל של המסעדה - שדרת צלעות מבשר לבן (פרה נמוכה, למקפידים על פוליטיקלי קורקט), מנה שמגיעה בשתי וריאציות- לזוגיים שבינינו או לרעבים במיוחד, מנה שלמה ב-175 ₪ ולסוליסטים או הרעבים פחות, חצי שדרה ב-110 ₪. את התענוג הזה גיבינו בהזמנת נתח הסינטה (300 גרם, 89 ₪) כדי שיהיה גם קצת אדום על השולחן.
ואם כבר באדום עסקינן, אז חשוב לציין שהיינות במסעדה גם הם בדגש דרום אפריקני. אחד החביבים עלי הוא הפינוטאז' פלור דה קאפ, המוצע במחיר יותר מסביר של 120 ₪ לבקבוק או 22 ₪ לכוס. לאלה שלא נמנים על חובבי הז'אנר תמיד קיימת האפשרות הקלאסית של יינות רמת הגולן או יין בוטיק ישראלי של יקב ברבדו, אותו שתינו אנחנו כדי להישאר קצת ציוניים.
למרות שהגענו עם החלטה בליבנו שלא לבזבז מקום בקיבתנו העדינה על מה שהוא לא סטייק נוטף רוטב וריח גריל, לא הצלחנו לעמוד בפיתוי של מנות הפתיחה שנחתו על שולחננו. אומנם לחם השום עם רטבי הבית היה קצת בנאלי, אבל מנת פטריות פורטבלו ברוטב דרום אפריקני (סודי כמובן) שהייתה טעימה במיוחד (39 ₪), ונקניקיה העונה לשם בורוורסט (39 ₪) הפתיעו. בתור מישהי שבילתה חודשיים תמימים בברלין וחיה על אספקה קבועה של נקניקיות גרמניות חשבתי שבתחום הזה כבר לא יפתיעו אותי, אבל מסתבר שבדרום אפריקה נקניקיה זה משהו אחר לגמרי. מדובר בנקניקיה עם טעמים חזקים מאוד של גריל ובשר מעושן שמתובלת בצורה מיוחדת ומעניינת (שוב, התבלינים סודיים כמובן).
משהגיעו המנות העיקריות היינו אומנם כבר מותשים מעט, אבל זה לא הפריע להסתער בכל זאת בכל הכח. ג' חזר למקורותיו ההיוליים ותפס בתנועה של צייד קדמוני את הצלע העסיסית בשתי ידיו. בעודו ממלמל לעברי "תכתבי שמומלץ לאכול עם הידיים" העדפתי שלא לבזבז זמן על דיבורים ולהתרכז בטריפה של נתח הסינטה (לפחות עם מזלג). מהביס הראשון היה ברור ששדרת הצלעות הצדיקה את כתר מנת הדגל. הצלעות היו עסיסיות והרוטב מצוין. גם הסינטה היתה מבשר איכותי, אם כי מומלץ להזמין את הנתח מדיום רייר ולא מדיום ואז הוא צפוי להיות הרבה יותר עסיסי. לצד הבשר מוגשים צ'יפס וטבעות בצל שנעשים במקום.
המנות, יש לציין, ענקיות. אפילו ג', בחור שאף פעם לא משאיר פצועים בשטח כשמדובר בבשר, לא הצליח לסיים את הצלעות ונפנף לשלום בעצב לצלע אחת שנותרה שלמה בצלחתו. משהגיע שלב הקינוחים אני מודה שתחושת בושה אחזה בי. מעולם לא סירבתי לקינוח בתירוץ העלוב של "אני מלאה", אבל הפעם הצטרפתי אף אני בפעם הראשונה בחיי למועדון תבוסתני הקינוחים, פשוט לא היינו מסוגלים לחשוב על להכניס עוד פיסת מזון אחת לפינו והתרכזנו בעיקר בלנשום ולעכל כשמלצרית סיפרה על לנו על הקינוחים השונים (מחירי הקינוחים נעים בין 29-31 ₪).
לפני שנפרדנו לשלום מהחצר בה ישבנו, המסכות האפריקניות על הקירות, גינת התבלינים והקמין שבפנים המסעדה, התלוצצנו עם המלצרית בחוש הומור שמתאים לסבתי הפולנייה, ושאלנו מה היה קורה אם היה מגיע לכאן צמחוני או לחילופין מישהו עם קיבה סטנדרטית ולא של פיל. מתברר, שבאופן מפתיע אפילו לכך בלק סטיר ערוכים. יש מבחר של קישים שמשתנים כל יום, ומנות ילדים למי שבא עם זאטוטים. מהצד השני, לאלה שמצוידים בקיבולות ראויות לשמן כדאי לשכנע את אחד הדודים לחגוג יומולדת במקום, או אז מוגש הבשר בשיטת "אכול כפי יכולתך".
סיכמנו שנשמח לראות קצת יותר מדרום אפריקה בארץ, כנראה שהם מבינים לא רק ביהלומים אלא גם בשאר תענוגות החיים.
- הכותבת היתה אורחת המסעדה.
Black Steer
רמת מוצא 6 ירושלים, 02-5700433
