ממש במקביל לביקורת חסרת התקדים על מערכת המשפט בשל התנהלותה בעניינו של הנשיא לשעבר, משה קצב, מפרסמת (יום ד', 4.7.07)
אוניברסיטת חיפה מחקר אודות אמון הציבור במערכת המשפטית. מתוך המחקר, שנעשה לאורך שבע השנים האחרונות, נראה כי אמון הציבור במערכת צונח לעבר שפל חסר תקדים.
במחקר, המתקיים מאז שנת 2000, על-ידי פרופ' אריה רטנר, ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה, נבדקו מדדים הקשורים לאמון הציבור במערכת החוק והמשפט ולהערכתו את תפקודה בתחומים שונים. המחקר התבסס על מדגמים של 2100 אזרחים באוכלוסיה הבוגרת וטעות הדגימה בהם היא 3.5%. בשאלות שהוצגו בפני הנבדקים, נשמרה הפרדה בין בית המשפט העליון לבין שאר בתי המשפט בישראל. מתוך ממצאי המחקר עולה באופן ברור כי קיימת מגמה של שחיקה באמון הציבור בבתי המשפט ובמידת הערכתו את תפקודיה של המערכת.
על-פי המחקר, בשנת 2000 ציינו 61% מהמשיבים במגזר היהודי כי יש להם אמון רב בבתי המשפט בישראל. כאשר שוקללו גם הקבוצות האחרות במגזר היהודי, כגון חרדים ותושבי יו"ש, התוצאה נמוכה יותר ומגיעה לכלל 56% בלבד. לעומת זאת, בשנת 2007 מגיע שיעור המביעים אמון בבתי המשפט בישראל ל-36% ובשקלול יתר המגזרים היהודים ל-33% בלבד.
בית המשפט העליון - פחות, אבל כואב
מגמה דומה מסתמנת גם כאשר בוחנים את אמון הציבור בבית המשפט העליון. בעוד אשר בשנת 2000 נהנה בית המשפט העליון מאמון של למעלה מ-80% מהמגזר היהודי הכללי ו-74% בשקלול כל יתר המגזרים, יורד אמון זה לרמה של 56% בלבד ו-51% בשקלול המגזר החרדי ותושבי יו"ש. מתוך הממצאים מסתמנת שחיקה ברורה באמון הציבור במוסד זה.
על-פי פרופ' רטנר, האמון של הציבור נבנה גם מעצם תחושת האמון הכללית שיש לציבור במערכת, אך גם מהערכתו את תפקוד המערכת במספר מישורים. כך למשל, הערכת הציבור לגבי מידת ההוגנות והשוויוניות של בתי המשפט בישראל. מתוך הממצאים ניתן לראות כי גם בנושא זה קיימת שחיקה בעמדות הציבור. בעוד שבשנת 2000 ציינו 71% מכלל המשיבים במגזר היהודי הכללי כי הם מסכימים כי בתי המשפט מבצעים את תפקידם בצורה הוגנת, הרי שרק 46% מכלל המשיבים ציינו כך בסקר האחרון, שנערך במהלך חודש מרס 2007, בחסות מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים בביה"ס למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית ירושלים.
התמונה הכללית המתקבלת מתוך הנתונים שהצטברו לאורך השנים מעידה על מגמה ברורה של שחיקה, הן באמון הציבור במערכת החוק והמשפט והן בהערכתו את המדדים השונים הקשורים לתפקודה. גם בתפיסתו את מידת השוויוניות על פיה פועלת המערכת, ניתן לראות מתוך ממצאי המחקר כי בשנת 2007 רק 46% מכלל המשיבים במגזר היהודי הכללי ציינו כי הם מסכימים כי בתי המשפט בישראל פועלים באופן שוויוני.
המחקר מציין, כי סקירה זו לא התייחסה כלל להבדלים בין המגזרים השונים ולסיבות להבדלים אלה, הנעוצות במבנה המורכב והמפולג של החברה הישראלית. "כאשר לוקחים את כל המרכיבים האלה יחד אין כל ספק כי התמונה הנבטת אלינו מצביעה על משבר עמוק בנושא תפיסת ציבור את שלטון החוק ובמידת הלגיטימציה אותה הוא מעניק או איננו מעניק למערכת החוק והמשפט", מציין פרופ' רטנר ומוסיף: "אין ספק, כי אילו הציבור היה לוקח בחשבון גם את המאבקים שמנהל ציבור השופטים בנושאי שכר פנסיה ממרום סולם השכר, הייתה תדמיתה של מערכת זאת נפגעת עוד יותר".