סבטלנה ויעקב שטינברג תבעו את אודליה ושמעון אלבז בבית המשפט לתביעות קטנות בבית שאן. הזוג שטינברג קנה בחודש אוקטובר 2005, מהזוג אלבז דירה בבית שאן וחודשים ספורים לפני המכירה בנה הזוג אלבז חדרון על הגג. בעת מסירת הדירה התגלתה רטיבות בקיר חדר הארונות והזוג אלבז התחייב לתקן את הנזילה. מילים לחוד ומעשים לחוד. הנזילה נותרה על כנה והזוג שטינברג תיקן את הנזק על חשבונו ואטם את חדר הארונות. לפני כן סירב לאפשר לבעל מקצוע מטעם הנתבעים לבצע את העבודה בטענה שאינו קבלן רשום.
בכתב ההגנה הלין הזוג אלבז שהתובעים נהגו שלא בתום לב כשמנעו ממנו, שלא כדין, לבצע תיקון שלא היה בגדר חובה. הזוג ביקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט.
בדיון שהתקיים בחודש פברואר בפני השופטת עיריה מרדכי, הסכימו הצדדים שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. "הנני סבורה שהפרשנות הנכונה של התחייבות הנתבעים הינה שהם אכן קיבלו על עצמם לבצע תיקון שיפתור את בעיית הרטיבות/נזילת מי הגשם מחדר הארונות". השופטת ציינה שהתובעים התנגדו מצד אחד שאת התיקון יבצע בעל מקצוע שאינו רשום כקבלן ובסופו של דבר התיקון בוצע על ידם באמצעות בעל מקצוע שאינו קבלן.
בסופו של דבר, בהתחשב במכלול טענות וראיות הצדדים ומידת אחריותו של כל צד ועלות העבודה, חייבה השופטת את הנתבעים, בפסק דין שניתן בהעדר הצדדים, לשלם לתובעים 6,500 שקל שישאו ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו.
