בית המשפט העליון קבע (ג', 17.7.07) כי קורבנות טרור ובני משפחותיהם רשאים לתבוע פיצויים מהרשות הפלשתינית. השופטים ריבלין, חיות וברלינר דחו את בקשת הרשות הפלשתינית שהוגשה באמצעות בא כוחה עו"ד יוסי ארנון, לקבוע כי יש לה חסינות מפני תביעות בבית משפט.

החלטה זו של בית המשפט סוללת את הדרך להמשך הדיון בתביעות שהגישו כ-100 תובעים, קורבנות טרור ובני משפחותיהם, נגד הרשות הפלשתינית לקבלת פיצויים בגין נזקיהם מפיגועי טרור.
בין התובעים, אלמנתו של נורז'ץ, אשר נרצח בלינץ' ברמאללה. כמו כן מספר חברות אשר נזוקו מפיגועי הטרור בהם: מנורה חברה לביטוח, תכשיטי כפריס אילת, אגודת מדרשת א"י (קדומים) אלון מורה.


לא הוכרעה חסינות הרש"פ

ההחלטה שקבעו השופטים מעניקה כללים לתהליכי תביעה נזיקית פרטנית, בבחינת כל מקרה לגופו. השופטים הותירו עם זאת כבלתי מוכרעת את השאלה: האם עומדת לרשות הפלשתינית חסינות מפני תביעות פיצויים "חסינות הריבון הזר". מדובר לדבריהם בסוגייה "עובדתית מדינית" המונחת לפתחה של "הרשות המבצעת במדינת ישראל ולא בפני בתי המשפט" הם ציינו עם זאת את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לפיה "הרשות הפלשתינית אינה מקיימת את התנאים הקבועים בכללי המשפט הבינלאומי בכל הנוגע להגדרתה של מדינה".



הדין הישראלי יחול על התביעות

השופטים עסקו בהחלטה במקום שבו יתנהלו התביעות ואיזה דין יחול עליהן והם קבעו כי ניתן להחיל על התביעות השונות את הדין הישראלי. "ענין לנו בתביעותיהם של ישראלים אשר הוגשו בבית משפט ישראלי בעל סמכות", כתבו השופטים. "הדיון סובב סביב עילות שברוב התביעות מקורן בפעולות אשר מקצתן או חלק אירעו בשטח מדינת ישראל או באזורים המצויים בשליטתה על-פי ההסכמים. הנזק הנטען נגרם בתחומי מדינת ישראל. היסוד הזר היחיד המשותף לתביעות הוא זהות הנתבעת, קרי הרשות הפלשתינית. בנסיבות אלו בהן מעשי העוולה בוצעו בתחום הפורום, יש להחיל את הדין הישראלי. יחד עם זאת בכל תביעה ותביעה תידון שאלת החסינות בהתאם לתעודת שר חוץ שתוגש לו".

השופטים הוסיפו כי בדרך כלל "ברירה הדין בנזיקין" קובעת כי "יש לאמץ את כלל ברירת הדין המפנה לדין מקום ביצוע העוולה וכי לבית המשפט נתון שיקול דעת לסטות במקרים נדירים מכלל זה,מקום בו הצדק מחייב סטיה כזו".



להחיל את החריג

חוסר האחידות הוא המאפיין את התביעות, כתבו עוד השופטים. מדובר בפעולות טרור שבוצעו באזורים שונים חלקן בישראל וחלקן מחוץ לישראל, גם המעשים בתביעות השונות הם מסוגים שונים.

"בה בעת, אף במקרים שבהם מקום ביצוע העוולה אינו ישראל. יש לבחון אם הנסיבות המיוחדות שבהן עסקינן אינן מחייבות החלה של החריג לכלל. כך לא ניתן להתעלם בהקשר זה מן העובדה שבתביעות השונות מועלות בין היתר טענות בדבר עידוד ותמיכה של הרשות הפלשתינית במעשי איבה שכוונו כלפי אזרחים ותושבים ישראלים. נראה כי קיים קושי מובנה בבירור התביעות הללו לפי הדין הזר החל ברשות הפלשתינית (דין שכלל לא הוכח עד כה). ניתן לסבור כי הדין הישראלי הוא הדין בעל הענין האמיתי בהסדרת הנושא וכי קיים קושי להכפיף בכגון דא את עילת התביעה לדין הזר"



תיערך "בחינה פרטנית"

בסיכום כותבים השופטים כי "בנסיבות המתוארות אין בכוונתנו לקבוע בשלב זהו מהו הדין שיחול על כל התביעות. לאור הצורך בבחינה פרטנית של התביעות השונות - כל תביעה לפי מאפייניה - בהתחשב בהלכה החדשה שנפסקה בעניין ינון שנפקויותיה לעניננו לא לובנו די הצורך בטענות הצדדים לפנינו. אנו סבורים כי מן הראוי להותיר את שאלת ברירת הדין לבחינת פרטנית של הערכאות המבררות".


העיכוב בהחלטה "לא מוסרי"

את התובעים ייצגה שורת עורכי דין בהם: ניצנה דרשן לייטנר, רולנד רוט, איריס שלמון, בנימין טאוב, משה גליק, נדב העצני ועדי ברנר, נעמי זמרת ואורית סון. עו"ד ניצנה דרשן לייטנר אמרה בתגובה כי מדובר בהחלטה חשובה אשר תאפשר לקורבנות הטרור לקבל את הפיצוי המגיע להם מהרשות הפלשתינית. עם זאת מתחה דרשן לייטנר ביקורת על משך הזמן עד לקבלת ההחלטה. "בית המשפט העליון בישראל פסק כמו שפסקו בתי משפט ברחבי העולם. לא היתה כל סיבה משפטית וודאי לא מוסרית לעכב את התיק ארבע שנים. משפחת קורבן הלינץ' ויתר קורבנות הטרור יכולים סוף סוף לקבל את המגיע להם מאלה שאחראים להחרבת עולמם".