טכנולוגית זיהוי בקר באמצעות די-אן-איי הצליחה להביא לפתרון של תעלומת גניבת בקר. מדובר בגניבה של 36 פרות ועגלים מבוקר ברמת הגולן. בעל העדר הצליח למצוא את העגלים הגנובים בדרום הארץ, אך היה עליו להוכיח שהעגלים הם שלו כדי לקבל אותם חזרה לרשותו.
החקלאי פנה למעבדת בקטוכם בנס ציונה, שמנהלת מאגר די-אן-איי ארצי של בקר וסוסים. המעבדה ערכה בדיקות די-אן-איי להוריהם של העגלים שנותרו בעדר, והצליחה להוכיח קרבה משפחתית בינם לבין העגלים שנמצאו במשק בדרום. לאחר שהנתונים הוצגו בפני המשטרה, הועברו העגלים למשמורת ברפת בקיבוץ בדרום הארץ עד לקבלת החלטה סופית של בית המשפט.
מנהל מאגר הדי-אן-איי במעבדת בקטוכם, ד"ר אביב כהנא, מסר שבמאגר הדי-אן-איי רשומים כ-3,000 ראשי בקר, ולכן בכל מקרה של גניבה ניתן בקלות ובמהירות להצליב את נתוני המאגר מול הבקר שנתפס. במקרה זה, העגלים שנגנבו לא היו רשומים במאגר הדי-אן-איי, ולכן נדרשה עבודה ממושכת של הוכחת קרבה משפחתית.
דגימות הדי-אן-איי, שנלקחות בעת ענידת תג-אוזן מיוחד, מאפשרות זיהוי מקור הבשר והפללת הגנבים אפילו אם הבקר כבר נמצא בשלב של סטייק שמוגש במסעדה או תלוי על אנקול בשוק. גם כתמי דם או שאריות של שיער במקום השחיטה יכולים לשמש לבדיקת הדי-אן-איי. כן יכולים לשמש גם חלב, שתן או גללים שמקורם בפרה.
פרויקט הדי-אן-איי מבוצע בשיתוף ובעידוד של מנכ"ל ארגון מגדלי הבקר, חיים דיין. הפרויקט הוצג בפני שר החקלאות, שלום שמחון, שהביע תמיכה בקידומו ואף הורה להקצות תקציב מיוחד לסיוע להצטרפות רפתנים ובוקרים למאגר הדי-אן-איי. דיין מקווה כי בשנים הקרובות יוקם בנק די-אן-איי שירכז את כל עדרי הבקר בישראל וכך ניתן יהיה להיאבק בשחיטה השחורה ובפיקוח ושליטה על בשר כשר בנקודות מכירת בשר טרי לצרכנים.
הרפתות ונקודות המרעה המשתתפות בפרויקט הדי-אן-איי מסומנות בשלטים: "בקטוגן - בעלי חיים מזוהים במאגר הדי-אן-איי", כך שגנבים יירתעו מלכתחילה מגניבה במקום זה.
