הנגיד העלה את הריבית ברבע אחוז

הריבית לחודש ספטמבר 2007 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ותעמוד על רמה של 4%. כך החליט נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר. זאת, כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים ובהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.

נתוני האינפלציה

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1.1%, גבוה מממוצע הערכות החזאים שהיה 0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד בשיעור מתון של 0.3% ומתחילת השנה ב-2.1%. מהמודלים האקונומטריים של בנק ישראל, נאמדת עלייה במחירים המקומיים - הרכיב במחירים שאינו מושפע ישירות מההתפתחות בשער החליפין של השקל - ב-12 החודשים האחרונים, בשיעור הגבוה מהגבול העליון של יעד האינפלציה.

תחזיות

החזאים המקומיים צופים בממוצע כי בשנת 2007 תגיע האינפלציה לכ-3% (הגבול העליון של יעד האינפלציה) וב-12 החודשים הקרובים תגיע למרכז היעד - 2%.

במקביל, הם צופים בממוצע כי ריבית בנק ישראל תועלה ותעמוד בעוד שנה על 4.5%. מהתשואות בשוק האג"ח, עולה כי שוק ההון צופה כי האינפלציה ל-12 חודשים הקרובים תהיה כ-2%. בנוסף, צופה שוק ההון כי הריבית תועלה ב-12 החודשים. המודלים האקונומטריים של בנק ישראל צופים כי על-מנת שהאינפלציה תהיה בתוך גבולות היעד ב-12 החודשים הקרובים וב-2008, נדרשת העלאה בריבית.

הפעילות הריאלית

האינדיקטורים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מהיר. המדד המשולב לחודש יולי עלה ב-1.1%, תוך עידכון כלפי מעלה לגבי החודשים הקודמים. נתוני החשבונאות הלאומית למחצית הראשונה של 2007 מצביעים על צמיחה מהירה של מעל ל-6% בקצב שנתי ועל עלייה בהיקף הייבוא והייצוא של ישראל.

שוק העבודה והשכר

נתוני סקר כוח אדם לרביע השני של 2007 מצביעים על גידול מהיר בתעסוקה תוך עליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה וירידה קלה של שיעור האבטלה. נתוני הביקוש לעובדים בסקטור העסקי, על-פי סקר המעסיקים, מלמדים על רמת ביקוש גבוהה. בחודשים מארס-מאי נרשמה עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בכל ענפי המשק בשיעור של 3.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ברקע נמשכת ההאטה בעליית פריון העבודה, עובדה העקבית עם הצמצום של פער התוצר.

המדיניות התקציבית

מתחילת השנה עומד העודף המצטבר בתקציב הממשלה על 6.8 מיליארד ₪, והגרעון בתקציב 2007 צפוי להיות פחות מ1.5% מהתמ"ג. הצעת התקציב ל-2008 שאושרה בממשלה באוגוסט עקבית עם היעדים התקציביים הרב שנתיים, והסכם השכר במגזר הציבורי שהושג ביולי תורמים לאמינות המדיניות התקציבית.

שוק מט"ח

מאז הדיון המוניטרי האחרון (22/7) ועד ה-24/8, התחזק השקל ב-1.5% מול הדולר ומול האירו ב-3.2% כאשר ברקע רוב המטבעות בעולם נחלשו באופן משמעותי מול הדולר. התחזקות השקל מתחילת החודש עקבית עם קיומם של הכוחות הבסיסיים התומכים בהתחזקות השקל - בעיקר, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ההשקעות הזרות במשק.

שוק ההון

האירועים בשוק ההון המקומי הושפעו ממשבר האשראי שהחל בשוק המשכנתאות מסוג subprime (משכנתאות באיכות נמוכה) בארה"ב והתרחב לשווקים נוספים. כך, מאז הדיון המוניטרי האחרון (22/7) ועד ה-23/8 ירדו המדדים המובילים בבורסה בת"א בכ-7%. במקביל, עלו התשואות של האג"ח הממשלתיות המקומיות הלא-צמודות לכל הטווחים לפדיון בכ-0.6 נקודות אחוז בממוצע. התשואות על האג"ח הקונצרניות עלו אף הן. כתוצאה מהירידה החדה שנרשמה בתשואות על אג"ח של ארה"ב, עלה משמעותית הפער בין התשואות על אג"ח מסוג "שחר" ל-10 שנים לזו של ארה"ב ל-1.45 נקודות אחוז. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על-ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה ל-0.33%, לאחר תקופה ארוכה של יציבות על רמה של 0.17%. למרות העלייה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים בישראל, לא היו בעיות של נזילות ושווקים אלה המשיכו לתפקד היטב.

תנאי הרקע העולמיים

ההתפתחויות בשוקי ההון בעולם הושפעו ממשבר האשראי שהחל בשוק המשכנתאות מסוג subprime בארה"ב והתרחב לשווקים נוספים. כתוצאה מהמשבר העריכו המשקיעים מחדש את הסיכון הגלום בתיקי הנכסים שלהם וזה הוביל לסגירת פוזיציות. כתוצאה מכך, חלה ירידה מהירה במחירי הנכסים שנחשבים בעלי סיכון גבוה יחסית ומחירי המניות ירדו.

כך, מאז הדיון המוניטרי האחרון (22/7) ועד ה-23/8 ירדו המדדים בבורסות במדינות המפותחות בכ-6%-12% ובשווקים המתפתחים בכ-9%-15%. באותה תקופה, עלו התשואות לפדיון על אג"ח במדינות מתפתחות בעולם ואילו התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות של מדינות מפותחות (למשל, ארה"ב, גרמניה, יפן) ובעלות סיכון נמוך, ירדו.

התנאים הבסיסיים שיצר המשבר יחד עם ההפסדים בשוק ההון צפויים לפגוע בפעילות הכלכלית בארה"ב ובמידה פחותה יותר במדינות אחרות בעולם. עם זאת, השפעת המשבר על הצמיחה הגלובלית צפויה להיות קטנה יחסית בגלל הפיזור של מקורות הצמיחה בעולם. המשבר בשוק האשראי הגביר את הצפיות שהבנק המרכזי של ארה"ב ינקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה בניגוד לצפיות בחודשים הקודמים. באירופה עדיין הנטייה של מדיניות הריבית היא המרסנת.

הגורמים העיקריים להחלטה:

ההחלטה להעלות את הריבית נועדה להגביר את הסיכוי לעמוד ביעד האינפלציה, לאור ההאצה שחלה בחודשים האחרונים באינפלציה בפועל ובהערכות לאינפלציה בעתיד. עלייה זו באינפלציה הצפויה ניזונה, בין היתר, ממגמת הצמיחה המהירה בישראל - ועימה הצמצום המתמשך בפער התוצר - המתבטאת, בין היתר, בעלייה הנמשכת במחירים מקומיים.

ההחלטה על העלייה המתונה יחסית בריבית, ב-0.25 נקודות אחוז, הושפעה מההשלכות הממתנות על התפתחות האינפלציה בעתיד, הנובעות מהמשך הכוחות הבסיסיים התומכים בערך השקל - המשך העודף החשבון השוטף וייבוא ההון - ומהציפיות להפחתת הריבית בארה"ב - אשר תתרום אף היא לצמצום הפער בין הריביות על השקל והדולר.

בבנק ישראל מציינים, כי למרות העלייה באי-הודאות בשווקים הפיננסיים, השווקים בישראל מתפקדים היטב ולא התפתחה בהם בעיית נזילות. זאת, לעומת מספר מדינות מפותחות אחרות בעולם.