מדוע המגע עם הזולת חשוב כל כך, ועם זאת גם קשה כל כך? מדוע אנו מתנהגים במצבים מסויימים בצורה דומה, גם אם איננו מרוצים מכך במיוחד? מי יוצר את הסיבוכים בקשרים עם הזולת? איך אפשר אחרת? תשובות על שאלות אלה מנסות לתת אחת-עשרה נשים תל אביביות, בספר שחיברו במשותף. שם הספר: "קבוצת עקרות-בית, או: כיצד 22 נשים מסייעות לעצמן".
הספר ראה אור בעקבות שנתיים וחצי של עבודה קבוצתית. 11 הנשים הנשואות, בגילים שבין 30 ל-40, רובן אמהות ובחלקן הגדול עובדות מחוץ לביתן, נפגשו באקראי בחודש פברואר 2005, בהרצאה על יסודות החינוך שנשאה מרצה מהאוניברסיטה בגן-ילדים. אחר כך התפתח הכל כמובן מאליו: שכן, בעת השיחה עם האמהות שנכחו בהרצאה, התברר למרצה שהן מתאימות בדיוק לאותה קבוצת-יעד, שאחריה תרו היא וחברותה זה זמן רב - קבוצה מגוונת של נשים פתוחות-גישה וצמאות-דעת.
"הגענו למסקנה" - התוודו הנשים - "שבעצם רק נשים מעוניינות באמת בכך שכל הנשים יהיו בעלות תודעה. נאלצנו להודות, בצער, כי אנו מסתפקות בטענות ובתלונות על כך שלא נעשה די למען הנשים, אך איננו פועלות בעצמנו לתיקון המצב".
משחק ודיון
המרצה לחינוך שבחבורה, שהיה לה ניסיון במה שקרוי משחק-סימולציה, ראתה כאן התחלה מבטיחה. היא נוכחה לדעת כי שיטת הסימולציה טובה ליצירת תודעה עצמית; היא בת-דמיון ולעיתים משעשעת, ותוצאותיה לרוב רציניות ומועילות.
כפי שאפשר היה לצפות, היתה בתחילה ספקנות לא מעטה, אך המבוכה פחתה והלכה במרוצת הישיבות, שנערכו בקביעות. התפיסה של משחק הסימולציה היתה לשחזר מצב מסויים - רצוי מצב שהתנסו בו - ו"לשחק" אותו בכמה ואריאציות, כדי להגיע למודעות של תגובות שונות זו מזו, וכדי לספק עזרה בהנמקות. אחרי כל משחק נערך דיון, שכלל ביקורת. כבר הערב הראשון הפך להצלחה גדולה, וחוץ משתי נשים, הופיעו כולן גם למפגש הבא.
התוכנית היתה קבועה. מדי יום שלישי בשבוע, בין השעות שמונה ועשר בערב, התקיימה פגישה באולם האסיפות של מועדון-קשישים תל אביבי. השמועה עשתה לה כנפיים, נשים חדשות הצטרפו, ואחדות מן הוותיקות פרשו.
אחר-כך הונהגו חידושים, כגון פנייה אישית של אשה אל רעותה. מאוחר יותר גם הונהגו חילופים בראשות הקבוצה. במשחק עצמו היו שיאים ושפל, התפרצויות-רגש, גילויי-אהדה ושינאה. בקיצור - מה שקרוי דינמיקה קבוצתית, וכך התנסו בה הנשים בצורה בראשיתית.
במטרה למנוע הדלפות ושינויי-הרכב, סגרה הקבוצה את דלתותיה בתום שנה. באותו זמן לערך כבר הבשיל הרעיון לכתוב ספר משותף, שבו תכתוב כל משתתפת פרק אחד, ובו סיפור תולדות-חייה וחוויותיה במיפגשים הקבוצתיים. התוצאה: מדריך מעשי, מובן לכל, בחינת ספר-עזר לכל מי שמעוניין ליצור קבוצה כזאת ולהגיע בעזרתה לשיפור התודעה העצמית.
