השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, אינה צופנת בחובה, למרבה הצער, ישועות ונחמות. השחיתות - אם כל רע - רק תצמח ותאדיר, ופרשת הירשזון תתגמד לעומת פרשיות מסעירות אחרות הצפויות לנו.
כנראה שצרה רודפת צרה: מלחמה צפוייה עם סוריה, אלא שבסופה תצליח ישראל להעמיד את הסורים במקומם ולמחוק, אחת ולתמיד, את הגאווה לבית אסד.
גם במישור העולמי - אין בשורות טובות. אסונות-טבע, ובכללם גלים חדשים של צונאמי, יפקדו אתרים שונים בעולם וידו של האדם תקצר מלהושיע.
בשורות האיוב האלה לשנה החדשה כלולות בתחזיתו הפסימית של אסטרולוג חוגי הסלברטיס בארץ, ליאור שני, מכפר סבא, שהופעותיו מעל המסך הקטן, כמו גם בשידורי הרדיו, כבר הפכו לשם דבר.
גם בתחום הבריאות אין ליאור שני איש-בשורות. רמת השירותים הבריאותיים, המוענקים לאזרח המצוי, באמצעות קופות החולים, תרד, בהדרגה, משמעותית, וזאת בשל התעצמותם של תאגידים גדולים, שפשוט ישחקו אותו עד דק.
בבחירות הקרובות לכנסת, העשויות, אליבא דליאור שני, להתרחש בשנה הקרובה, צפוייה עלייתו של בנימין נתניהו לשלטון, שיצליח, לדעתו, לכופף, בסופו של דבר, את היוהרה הסורית ולהעמיד, במסר מרתיע, מדינה זו במקומה.
אבל, בצד הבשורות הפסימיות, ישנן גם בשורות אופטימיות. אליבא דליאור שני, יתרבו בשנה הקרובה מעשי הצדקה מצד פילנטרופים נוספים לגידאמאק, באמצעות פרויקטים ציבוריים, שיקטינו, משמעותית, את מספר הנזקקים. אבל אליה וקוץ בה: נוכח העליה במעשי השחיתות תגבר המחאה הציבורית נגד התעלמות השלטונות מסבלם הכלכלי של לא מעטים בציבור.
ואולי הבשורה הטובה מכולן תתבטא בגילוי שהשפה העברית היא, בעצם, אם כל השפות. בכך מסתמך ליאור שני על סיפור מגדל בבל התנ"כי, שבו נבללה העברית ב-70 שפות. אלא שבסופו של דבר יש נחמה: כל שפות הלועז ינקו מאוצר שפת-עבר: סוריה - סור-יה (סרה מאלהים; פולניה - פה לן יה; נגטיב - נגע-טיב: פוזיטיב - פה זה טיב.
