את מתחם הבילויים של ראשון לציון אני מכירה כבר שנים רבות. כמי שגדלה בנס ציונה, המתחם הראשל"צי היה אחד מיעדי הבילוי הקבועים שלי ושל חבריי. בשנים האחרונות תפס המקום עוד ועוד תאוצה. זה התחיל ב"סוהו" אחד המקומות הבודדים, למיטב ידיעתי, שאנשים נוסעים כל הדרך מתל אביב ומהרצליה בשבילו (בשביל הכנות, חשוב לציון שמדובר בסך-הכל ב-20 דקות נסיעה כשאין פקקים) ושהסושי שלו הוא אחד הטובים, והמשיך בעוד שפע מקומות שווים יותר ופחות. המבחר הגדול הפך את המתחם למקום שמתאים לכל הגילאים וגם לכל התקציבים והשמחה - באופן כללי - רבה.
Niho הוא אחד המקומות היחסית חדשים במתחם. אנשי ה"סוהו" המוצלח, השותפים במיזם, הביאו איתם את המומחיות והאהבה לאוכל טוב ולאלכוהול משובח והתוצאה בהתאם. המקום מעוצב כשילוב בין בראסרי אירופי קלאסי ובר מודרני שמעוטר באורות ניאון צהובים. השילוב בין רהיטי העץ הכבדים, התאורה הנכונה והמראות המרשימות יוצרים אווירה מדויקת ושווה.
כל סוגיית העישון במסעדות, שמעוררת די הרבה דיון ציבורי בזמן האחרון, לא נעלמה מעיניהם של הבעלים. הפתרון שמוצע במקום לא רק גאוני, אלא שהוא מאפשר גם לכל אחד מהצדדים - אלו שאוהבים את האוויר שלהם צלול ואלו שמעדיפים לנשום אותו דרך פילטר - ליהנות מאוד מהשהות במקום. החלל למעשנים ולא למעשנים מופרד לחלוטין ובכל אחד מהחלקים מותקנות מערכות אוורור ומיזוג נפרדות.
אחרי כל התיאור הסביבתי, הגיע הזמן לעבור לסיבה האמיתית שבגללה התכנסנו כאן היום - האוכל. אז ככה: התפריט נראה מבטיח, בעיקר לאור העובדה שהגעתי עם הארגנטינאי שלי. חוץ מפסטות וסלטים (אלה שישבו בשולחן לידנו הזמינו ניוקי שנראה מצוין), שהם "אוכל" לפי ההגדרה הכלל עולמית אבל "לא אוכל" לפי ההגדרה הלטינית, יש בתפריט מגוון רחב מאוד של מנות בשר מפתות. חוץ מסטייקים מבשר שמיושן במקום יש גם צלעות טלה (טובות מאוד ולכך נגיע בהמשך) והמבורגרים שעשויים 100% בשר פילה.
אחרי התחבטויות קלות הזמנו קרפצ'יו בקר שהגיע עם טוסטוני פוקאצ'ה והיה עשוי במדויק (32 שקל), כנפי עוף באפאלו עם רוטב מוצלח במיוחד של צ'ילי וחמאה (30 שקל ל-12 כנפיים) וחלת בצל (20 שקל) עסיסית, שהוגשה עם רוטב ספייסי צ'ילי. המחירים, כמו שאפשר לראות, סבירים והופכים את הארוחה לא רק לנעימה בפה, אלא גם למאוד נעימה בכיס.
מרוצים מאוד מהביצועים בגזרת הראשונות, התייעצנו עם המלצרית המקסימה והחייכנית (וגם המקצועית להפליא!) מה להזמין לעיקריות. המלצותיה החמות היו מנת צלעות טלה (79 שקל) ומנת מדליוני פילה (88 שקל). כדי להעלות את המורל הזמנתי, עד שיצאו המנות, גם קוקטייל פיגפיג (42 שקל) - שילוב של טעמי פיג'לינג וקוקוס. הצלחות שיצאו כעבור זמן לא רב היו ההוכחה לכך שמשתלם לתת אמון בבני אדם, ובמיוחד במלצריות שנותנות המלצות. צלעות הטלה הוגשו כמניפה יפהפייה של בשר טלה עסיסי (ולא כבש, תודה לאל) וקצרו תשואות. מדליוני הפילה הוגשו עם מח עצם ושני ראשי שום אפויים, שעליהם הסתערתי בהנאה רבה.
לשלב הקינוח הגענו עם מעט מאוד מקום, מה שהפך את סוגיית הקינוח לבעייתית. קינוח קנל שקדים וטופי (32 שקל) - 3 כדורים של גלידת וניל עטופים בשקדים קלויים עם רוטב טופי ופירות יער, היה קליל והתאים לסיומה של הארוחה, אבל מנת הפנקייק (28 שקל) שהזמנו הייתה פשוט ענקית והתאימה יותר כארוחה (זוגית!) בפני עצמה. למרות הגודל העצום המנה פשוט מצוינת - שלוש שכבות של פנקייק קלאסי עבה ועשיר בטעם עם שכבת גבינת מסקרפונה, סירופ מייפל וסירופ שוקולד. פשוט ומושלם.
